הזכות לתעודת בגרות - תעודת בגרות היא זכות בסיסית של כל נער ונערה בישראל
רק כ- 40% מבני הנוער זוכים בתעודת הבגרות, רובם תלמידים מהשכונות המבוססות בערים הגדולות. לעומתם, תלמידים משכונות, עיירות-פיתוח וכפרים הם מיעוט קטן.
תעודת הבגרות אינה תמיד ההוכחה ליכולתם של התלמידים. לעיתים, כישוריהם אינם באים לידי מיצוי, משום שמערכת החינוך אינה נותנת להם את הכלים הדרושים.
למה תעודת בגרות חשובה?
כיום, אין עוד מקום לדעה, לפיה אין צורך בתעודת בגרות "והעיקר שיהיה מקצוע ביד".
1. תעודת בגרות היא תנאי קבלה לאוניברסיטאות (מלבד האוניברסיטה הפתוחה).
2. תעודת הבגרות היא תנאי הכרחי לעשרות ואולי אף מאות-אלפי משרות.
מהי תעודת בגרות ראויה לשמה?
תעודת הבגרות היחידה הראויה לשמה היא זו המאפשרת כניסה לאוניברסיטה!
האוניברסיטאות מקבלות רק מועמדים/ות בעלי תעודת בגרות כלהלן:
א. 20 יחידות לימוד.
ב. התעודה חייבת לכלול את המקצועות הבאים:
עברית – 4 יחידות (1 לשון, 1 הבעה, 2 ספרות)
תנ"ך - 2 יחידות
היסטוריה - 2 יחידות
אזרחות - 1 יחידה
מתמטיקה - 3 יחידות
אנגלית - 4 יחידות
מקצועות אלה חייבים להגיע, ביחד, למינימום של 16 יחידות.
הבחינה במתמטיקה חייבת להיות ברמה של 3 יחידות לפחות. הבחינה באנגלית – ברמה של 4 יחידות לפחות.
ג. בנוסף לבחינה באנגלית, חייבת תעודת הבגרות לכלול מקצוע נוסף (המוכר על-ידי האוניברסיטאות) ברמה של 4 יחידות לפחות. מקצוע זה יכול להיות מקצוע בחירה או מקצוע חובה, כולל מתמטיקה, או מקצוע כללי. במידה ונבחר מקצוע חובה מוגבר, התעודה חייבת לכלול מקצוע כללי ברמה של שתי יחידות.
הטבה (בונוס) לתעודת הבגרות
בכדי לעודד תלמידים להיבחן ברמה מוגברת (4 – 5 יחידות לימוד), מעניקים כל המוסדות להשכלה גבוהה הטבה לציוני הבגרות במקצועות נבחרים, עפ"י הרשימה שלהלן:
בכל המוסדות, (למעט הטכניון) ניתנת הטבה ע"י הוספה של 10 נקודות (מתוך 100) לציון במקצוע ברמה של 4 יחידות לימוד והוספה של 20 נקודות לציון ברמה של 5 יחידות לימוד.
במקצועות האנגלית והמתמטיקה ניתנת הטבה מוגדלת: 12.5 נקודות ל- 4 יחידות לימוד ו – 25 נקודות ל- 5 יחידות לימוד.
- באוניברסיטת בר-אילן ניתנת הטבה מוגדלת כנ"ל גם למקצועות תושב"ע ותלמוד.
- לא ניתנת הטבה למקצוע שהציון בו נמוך מ- 60.
- לא ניתנת הטבה למקצוע שהוא צירוף מקצועות.
- בכל המוסדות עבודת גמר יכולה להחליף תעודת בגרות ותזכה להטבה המתאימה.
על-פי שיטה זו יוצא שיש מועמדים/ות שהציון הממוצע שלהם בבחינות הבגרות גבוה מ- 10. הללו זוכים להעדפה בכניסה לאוניברסיטה.
על כן, בתי-הספר הטובים החליטו ללמד את כל תלמידיהם בחטיבה העליונה את מקצועות היסוד ברמת המקסימום – 5 יחידות. בדרך זו הם מבטיחים את קבלתם לאוניברסיטאות.
מתי שואלים על טיב תעודת הבגרות?
בכיתות העליונות של חטיבת הביניים ולכל המאוחר, בכניסה לחטיבה העליונה.
בשלב הזה צריך לשאול שתי שאלות מרכזיות:
א. האם המגמה מובילה לתעודת בגרות מלאה, המוכרת על-ידי האוניברסיטאות?
ב. מה מספר יחידות הלימוד האפשרי בכל אחד ממקצועות הבגרות העיקריים?
לא כל מסלול לימודים בחטיבה העליונה מוביל לבגרות. הדבר נכון בעיקר לגבי המסלולים המקצועיים/הטכנולוגיים, שחלקם אינם מובילים לבגרות, או מובילים לבגרות חלקית וברמה נמוכה.
רבים מהמקצועות במגמות הטכנולוגיות, בהם משקיעים 3 שנות לימוד, אפשר לרכוש בשוק האזרחי בקורסים של מספר חודשים (כגון, הנהלת חשבונות, מזכירות, מסגרות, מכונאות רכב, ספרות וכיו"ב).
לימוד במסלול, שאינו מוביל לתעודת בגרות מלאה, הוא בזבוז זמן ואחיזת עיניים מצד בית-הספר.
לכן, חשוב לבדוק את מקצועות הלימוד ואת רמת הלימודים. תעודת גמר עם מקצוע בגרות אחד או שניים איננה תעודת בגרות. תעודת בגרות חלקית גם היא איננה תעודת בגרות ראויה לשמה.
כל תלמיד ותלמידה, שהגיעו לחטיבה עליונה, מסוגלים להגיע לבגרות. על כן צריך לספק להם מסלול שיובילם לשם.
הורים צריכים להיאבק לסגירת מסלולים שאינם מובילים לבגרות מלאה ולדרוש במקומם מסלולים, מקצועיים או עיוניים, המובילים לתעודת בגרות מלאה.
כיצד בודקים אם מסלול הלימודים מוביל לבגרות ולאוניברסיטה?
הנהלת בית-הספר חייבת לספק להורים מידע על מסלולי הלימוד לקראת בגרות.
בבתי-ספר מסודרים מכנסת ההנהלה את ההורים בתחילת כיתה י' ומספקת להם מידע בעל-פה ובכתב על מערך הלימודים לקראת בחינות הבגרות, כמו גם על דרישות הקבלה העדכניות לאוניברסיטאות. במידה וההנהלה אינה עושה זאת מיוזמתה, רשאים ההורים לבקש זאת.
מומלץ מאוד להזמין את אנשי מדורי הרישום באוניברסיטאות לבית-הספר של ילדיכם בכדי לתת להורים ולתלמידים את המידע, באופן ישיר.
באשר לאוניברסיטאות, בנוסף לדרישותיהן המפורטות לעיל מתעודת הבגרות, תנאי הקבלה שלהן כוללים גם ממוצע של ציוני המצרף. המצרף הינו גיליון ציונים, המצורף לתעודת הבגרות וכולל ציוני בחינות הבגרות בלבד (ללא ציוני המגן) במקצועות הליבה; מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה ועברית (2 יחידות – לשון והבעה). ממוצע ציוני המצרף הינו התחליף, שמצאו המוסדות להשכלה גבוהה למבחן הפסיכומטרי, שהיה בעבר בגדר חובה והפך לרשות.
למעשה, דבר לא נשתנה, תלמיד שיקבל ציונים גבוהים במקצועות המצרף, יעבור בציון גבוה את הבחינה הפסיכומטרית.
דרישות הקבלה לאוניברסיטאות, הנוגעות לתעודת הבגרות הן דרישות כלליות. בנוסף עליהן יכולה כל פקולטה ומחלקה בתוך האוניברסיטה לקבוע דרישות משלה. דרישות אלה משתנות מעת לעת, ועל כן כדאי להתעדכן מדי שנה ולא להסתפק במידע מן השנה שעברה.
מידע מלא ומעודכן על תנאי הקבלה אפשר לקבל בכל אחת מן האוניברסיטאות במחלקות לרישום תלמידים. בנוסף;
"מידעת" באינטרנט - מערכת המספקת מידע מקיף על מקצועות הלימוד במוסדות השונים, ומשוב אישי על סיכויי הקבלה למוסדות בהתאם לנתוני המשתמש/ת- http://academia.nite.org.il
ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) מפרסם לקראת פתיחת שנת הלימודים חוברת הכוללת את דרישות ההרשמה
לאוניברסיטאות. החוברת מצויה בכל אוניברסיטה ובמשרדי הלה.
תנאי ראשון - מורים מקצועיים
תנאי ראשון לקיומו של מסלול לימודים המוביל לתעודת בגרות ולהצלחה בבחינות הבגרות הוא מורות ומורים מקצועיים, המוסמכים ומסוגלים ללמד את מקצועותיהם ברמה הנדרשת. אם אין בבית-הספר מורה המסוגל/ת ללמד אנגלית ברמה של 4 יחידות לפחות, או מורה המסוגל ללמד מתמטיקה ברמה של 3 יחידות ומעלה, סימן שבית-הספר אינו מעניק לתלמידיו את השירות המינימאלי הנדרש.
תנאי שני להצלחה הוא מורים ומורות המאמינים ביכולתם של תלמידיהם ומחזיקים בציפיות גבוהות מהם. מורות ומורים האומרים "מהשכונה הזאת לא יוצאים תלמידים עם בגרות" הם ערובה לכישלון.
איכות סגל ההוראה כמוהו כאיכות מסלול הלימודים המוצע לתלמידים הוא נושא הראוי למאבק מצד ההורים, שכן זה מה שיקבע את עתידם הלימודי והמקצועי של ילדיהם. הורים אינם צריכים להסתפק בתשובות בנוסח: "אין תקציב", "אין מורים", "עכשיו כבר מאוחר, אולי בשנה הבאה". יש להתייחס לתשובות אלה כאילו נאמר להם שהשנה לא תקבל השכונה שלהם, מחוסר תקציב, מים או חשמל.
הדחה ממסלול לבגרות
חלק מבתי-הספר נוהגים להדיח תלמידים המצויים במסלול לבגרות ולהעבירם למסלול שאינו מוביל לבגרות. הם עושים זאת, בין השאר, כדי להבטיח ששיעור ההצלחה של תלמידי המוסד בבחינות הבגרות יהיה גבוה, וכך ישמרו על "היוקרה" של בית-הספר.
זהו נוהג פסול, הפוגע בשליחות בית-הספר. תלמידים המתקשים בחומר הלימודים צריכים לקבל סיוע ולא להיות מודחים.
ועד ההורים ומועצת התלמידים צריכים לשתף פעולה ולמנוע מהנהלת בית-הספר הדחה של תלמידים ממסלול בגרות למסלול שאינו מוביל לתעודת בגרות.
הדחה ממסלול לבגרות איננה מדיניות של משרד החינוך ולא החלטה של מישהו מגבוה, אלא החלטה מקומית של הנהלת בית-הספר. אפשר להיאבק בה, בין השאר על-ידי חיוב בית-הספר להעניק לתלמידים שציוניהם נמוכים יחסית, שעות לימוד נוספות, או מורים מסורים המוכנים להשקיע יותר.