משמעת וענישה בבית הספר

 

 תוכן עניינים:

1. משמעת. 1

2.  ענישה. 2

3. הרחקה. 5

4. העברה והוצאה מבית הספר. 7

5. רשימה ביבליוגרפית. 10

 

1. משמעת

"כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם ובכלל זה הוא זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים" (סעיף 10 לחוק זכויות התלמיד).

 

אופייה של המשמעת בבית הספר נתונה לפירושים שונים ולהתייחסויות מגוונות. יחד עם זאת, ברור כי נוכחותה הכרחית ותורמת ליצירת אקלים מתאים לבית הספר. לכל בית ספר יש כללי משמעת משל עצמו, המתייחסים להתנהגות התלמידים בזמן השיעורים ומחוץ להם, להופעתם החיצונית ולחובותיהם הלימודיות. בית הספר חייב לפרסם את הכללים הללו בעל פה ובכתב כדי שכל התלמידים, המורים וההורים יידעו אותם, בין אם במסגרת אמנת בית הספר ובין אם במסגרת התקנון.

הסדר והנוהל בבית הספר מושתתים על מציאת איזון מתאים, בין מידת החופש של התלמיד לבין הפעלת כללי משמעת בסיסיים, וכן על הגברת ההתערבות החינוכית בעזרת ההורים ובהשתתפותם.

 

מהי משמעת?

ניתן להגדיר משמעת בדרכים שונות, לפי השקפות עולם שונות. יחד עם זאת, צריך להבדיל בין משמעת חיצונית - שהיא קבלת מרותם של כללי המוסד לבין משמעת פנימית - שהיא משמעת עצמית, ומוגדרת כרצונו של התלמיד לנהוג בהתאם לערכי המוסד בו הוא לומד, תוך הבנה והערכה של הסמכות הלגיטימית.

משמעת יכולה להיות מוגדרת כך:

·        הישמעות וציות לסמכות.

·        ציות של הפרט לנורמות של החברה.

·        התנהגות הילד עפ"י הרגלים רצויים בהתאם לנורמות הנדרשות בכיתה.

·        מערכת של נורמות חברתיות אשר חלקן מוטלות על ידי כוח לגיטימי (כמו מערכת בית הספר) וחלקן מתפתחות ומובאות מהבית.

 

למה ילדים מפריעים ?

ישנם גורמים שונים היכולים ליצור בעיות משמעת בקרב תלמידים והם מתחלקים לכמה קבוצות:

• גורמים לימודיים: הסבר לא ברור ולקוי, רמת הוראה לא מתאימה, שעמום, בעיה ביחסי מורים תלמידים.
• גורמים חברתיים: יחסים חברתיים שליליים, מאבקי מנהיגות, דחייה, גיל ההתבגרות, יחסים בין המינים.
• גורמים סביבתיים חיצוניים: אסון במשפחה, אירוע מיוחד, האלימות כסממן למצוקה ועוד. 

לעיתים הפרעה של תלמיד היא ביטוי וזעקה למצוקה ורצון לעזרה ולאו דווקא רצון להפריע. בית הספר, המשמש כבית שני לתלמיד, חייב  להתייחס לילד כמכלול רגשי וסביבתי – להיות ער לחוויות שהילד עובר, לבדוק מה קורה אצלו בבית, מה טיב יחסיו עם חבריו.

• גורמים הקשורים לבית הספר: הגדרה לא ברורה של כללי המשמעת, חוסר הכרות עם כללי המשמעת הנהוגים בבית הספר, אי התאמה בין ההתנהגות לעונש הראוי (כגון מתן עונש שאינו פרופורציונאלי לאירוע), אי הקפדה על אכיפת כללי משמעת או אכיפה לא עקבית (מתן עונשים רק בחלק מהמקרים ו/או רק לחלק מהתלמידים, ענישה קיבוצית, ענישה שונה על התנהגויות זהות וכיו"ב).
• גורמים בכתה: התייחסות שלילית של המורה או העברת שיעור לקויה, חוסר סדר והתאמה בין הסביבה הלימודית לאופי ותכני הלימוד.

 

נקודת המוצא המנחה צריכה להיות  - הפרות משמעת ו/או שימוש באלימות הם סמן למצוקה!

 

2.  ענישה

כיצד אפשר לטפל בבעיות משמעת?

ישנן מספר שיטות לטיפול בבעיות משמעת או עבריינות בקרב נוער. הגישה הטוענת כי יש להעניש את בני הנוער בחומרה ובהליך מחמיר ונוקשה, כדי להרתיע אותם. יחד עם זאת, השפעתו של התהליך המשפטי על בני נוער נבחנה במחקרים רבים שנערכו בעולם, ובכולם נמצא כי שיפוט בני נוער כמבוגרים, כמו גם ענישה מחמירה יותר, אינם מפחיתים את הסיכוי לביצוע עבירות נוספות של בני הנוער (אהרוני וסלומון 2005).

על מנת לטפל בבעיות משמעת בצורה יעילה, כדאי לבחון את המצב ולהגדירו באופן ברור – גם מבחינת הגורמים הפנימיים וגם מבחינת הגורמים החיצוניים. כדי לעשות זאת, ניתן לשאול את השאלות הבאות:

·        למי מפריעה ההתנהגות?

·        מדוע היא מפריעה?

·        מהן הסיבות שגרמו להתנהגות?

·        מה יכולות להיות תוצאות ההתנהגות?

משרד החינוך מדגיש כי בכל מקרה של נקיטת תגובה בעת הפרת משמעת, על המורה להיות מודע לגיל התלמיד ולמידת התובנה שלו לגבי התגובה המוצעת. בנוסף, יש להביא לידיעת התלמיד את מהות העבירה שמייחסים לו ולתת לו הזדמנות להסביר את התנהגותו. יחד עם זאת, אסור שהענישה תלווה בביטוי של כעס או של הפגנת כוח מצד המורה, ויש להבטיח שלא תיתפס כשרירותית. לאורך כל התהליך יש לשמור על כבודו של התלמיד ולהימנע מהשפלתו, להסביר לו את התהליך, להתאים את העונש לעבירה בתוכנו ובחומרתו וכן להגבילו בזמן.

באופן כללי, מתייחס משרד החינוך באופן שונה לתחומי הפעולה בבית הספר היסודי לבין בית הספר התיכון, מכיוון שלגילאים שונים יש אופי שונה וצרכים מגוונים. יחד עם זאת, יש ביניהם תחומים משותפים במסגרת מדיניות החינוך.

 

מה יכול לעשות בית הספר בעת עבירת משמעת ?

פעולות ועונשים, שמותר למורת הכיתה לנקוט, בעת הפרת משמעת ולאחריה:

·        שיחת הבהרה.

·        אזהרה או נזיפה בעל פה.

·        אזהרה בכתב להורה.

·        הזמנת ההורים לשיחה, בין אם בנוכחותו של התלמיד או שלא.

·        הוצאת התלמיד לרישום והחזרתו לכיתה.

·        הרחקת התלמיד בתחום בית הספר עד לתום השיעור. יש לדווח על כך מייד למחנכת הכיתה או לרכזת השכבה.

·        הטלת חובת שירות לבית הספר או לקהילה.

·        השעיה/הרחקה מהלימודים לתקופה קצובה (ראו פירוט בהמשך).

 

עבור תלמידי בית הספר העל יסודי:

·        הרחקת התלמיד מהשיעור עד תומו.

·        הרחקת התלמיד לכמה שיעורים במהלך יום הלימודים על ידי המחנך.

 

עונשים באישור המנהלת בלבד:

·        העברת התלמיד לכתה אחרת, מקבילה במוסד, ליום לימודים או לתקופה קצובה.

·        שליחת התלמיד הביתה במהלך יום הלימודים.

·        השעיית התלמיד לתקופה קצובה.

·        העברת התלמיד לבית ספר חלופי.

·        הרחקת התלמיד מבית הספר.

 

ובכל מקרה, משרד החינוך קובע כי, "כל מקרה של התנהגות הגוררת אמצעי ענישה חמורים מצד בית הספר, יש לשתף את הורי התלמיד המעורב. לאחר קבלת ההחלטה על העונש ולפני ביצועו יזמן מנהל בית הספר את ההורים ואת התלמיד ויאפשר להם להשמיע את תגובתם לעונש" (חוזר מנכ"ל תשס"א/4 (ג), משנת 2000).

 

פעולות ועונשים שאסור למורה לנקוט:

·        אלימות מילולית ושימוש בענישה משפילה.

·        עונשי גוף.

·        מניעת הנאה.

·        העברה לכתה אחרת, מקבילה או נמוכה.

·        הטלת קנס או הרחקה בגלל חוב כספי.

·        רישום נזיפות ביומן הכיתה.

·        הפחתת ציון בגלל התנהגות לא נאותה.

·        הענשת תלמיד בשל מעשה של הוריו (לדוגמא, אין למנוע מתלמיד קבלת תעודה בשל אי תשלום של הוריו).

 

הליכי ענישה בבית הספר:

·        בית הספר חייב לתעד את האירועים, ולציין את התאריך, מהות האירוע ודרך הטיפול בו.  מומלץ מאד להורים לבקש עותק מתיעוד זה.

·        ככלל, אסור שהענישה תהיה מלווה בכעס או בהפגנת כוח מצד המורה, ואסור שתהיה שרירותית.

·        העונש חייב להיות מוגבל בזמן.

·        יש להקפיד על קשר של זמן ומקום בין ההתנהגות האלימה לבין התגובה המשמעתית וכי לא יהיה כפל ענישה בגין אותה התנהגות.

·        לאורך כל תהליך הענישה יש לשמור על כבודו של התלמיד ולהימנע מהשפלתו: להסביר לו את התהליך ולהתאים את העונש לחומרת המעשה ולהגבילו בזמן. כמו כן, יש להתחשב בנסיבות האישיות של התלמיד וגילו.

·        בנוסף על הענישה, יש לדרוש מהתלמיד שיפעל פעולה מתקנת שבמהלכה יביע חרטה על מעשיו, יבין את חומרתם ויכיר באחריותו.

·        במקרה חמור, התלמיד יוכל להשמיע את טענותיו בפני מנהלת בית הספר, רצוי לפני מתן העונש.

·        יש למצות את הליכי הטיפול בתוך מסגרת בית הספר, לפני ששוקלים השעיה או הרחקה. השעיית תלמיד היא עונש בלתי מומלץ ויש להשתמש בה במקרים קיצוניים בלבד.

·        במקרה של ענישה חמורה, על בית הספר לשתף את הורי התלמיד המעורב ולאפשר להם להגיב על העונש ולערער עליו (במקרה של הרחקה – ראו בהמשך).

·        לאחר הענישה יש לקיים שיחת הפקת לקחים עם התלמיד, שמטרתה היא לוודא שהוא הבין את חומרת הדברים ויימנע ממעשים דומים בעתיד.

 

הורים, חשוב שתבררו:

1.      אם לפני נקיטת האמצעים התקיימה שיחה עם המורה, עם מחנכת הכיתה ובשעת הצורך עם היועצת, או עם פסיכולוגית בית הספר.  

2.      שהעונש מוגדר ומוגבל בזמן.

3.      שבעת העונש היחס אל התלמיד הוגן, ובשום אופן לא נפגע כבודו.

4.      שהובאה לידיעת התלמיד מהות העבירה שמייחסים לו וניתנה לו הזדמנות להסביר את התנהגותו.

5.      שבית הספר דאג ליידע אתכם במקרים של עבירות חוזרות ונשנות או במקרים של עבירות חמורות.

6.      שכל האירועים, מתועדים על פי תאריך, מהות האירוע ודרך הטיפול בו.

7.      שאתם מיודעים בכל ההליכים וההחלטות.

 

3. הרחקה

הרחקה מוגדרת כ"הוצאת התלמיד מהכיתה או מבית הספר והשעייתו מהלימודים" (חוזר מנכ"ל תשס"ג/2 (א), אוקטובר 2002). הרחקה יכולה להיות אמצעי ענישה או למניעת אלימות, או למניעת מחלה מידבקת (רק על פי הנחיות רופא).

חוק זכויות התלמיד קובע:  "החלטה בדבר הרחקת תלמיד ממוסד חינוך לצמיתות והעברתו למוסד אחר תינתן רק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם" (סעיף 6).

ובהמשך לכך, כל הרחקה, ולו רק ליום אחד, מחייבת הודעה מיידית להורים הן בכתב והן בעל פה, כדי ליצור דו שיח בונה עם ההורים וכדי למנוע צורך בהרחקה נוספת או למספר ימים רב יותר. כל הרחקה מבית הספר מחייבת הודעה בכתב ובעל פה למפקח על בית הספר. בזמן ההרחקה יהיה התלמיד באחריות ההורים.

הרחקה או השעיה של תלמיד מחייבת את המנהלת לבחון האם התלמיד המושעה צריך להיות בטיפולה של מערכת אלטרנטיבית, חוץ בית ספרית, בעת ההשעיה. ההחלטה תתקבל בהתאם לשיקול דעתה של מנהלת בית הספר, תוך התייעצות עם הוועדה הבית ספרית.

במקרים חמורים במיוחד (תקיפת מורה על ידי תלמיד, או חשש שהתלמיד יסכן את עצמו ו/או את הסביבה), המנהלת רשאית, בשיתוף המועצה הפדגוגית ולאחר שיקול דעת של הצוות הבין מקצועי, להרחיק תלמיד מהמוסד החינוכי עד לבניית תוכנית תמיכה מיוחדת לתלמיד, ובכלל זה אפשרות של מציאת מסגרת חלופית. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהרחקה מהמוסד החינוכי אינה תגובה אוטומטית לכל מקרה של פגיעת תלמיד בעובד הוראה.

במקרה של הרחקה לצמיתות של התלמיד,  יש להתחשב בשיקולים הבאים:

·        לקיחת אחריות של התלמיד על המעשה והבעת חרטה.

·        חומרת הפגיעה

·        גילו ומצבו האישי והמשפחתי של התלמיד.

·        מידת שיתוף הפעולה של התלמיד ומשפחתו בתכנית הטיפולית.

אסור להרחיק תלמיד מבית הספר, או לנקוט נגדו אמצעי משמעת אחר אם עבר עבירה פלילית, רק לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי של משרד החינוך, או לאחר שתוגש תלונה בנושא למשטרה או ליועץ המשפטי לממשלה.

 

מה צריך לעשות קודם ההרחקה?

·        המורה תשוחח עם התלמיד והוריו

·        היועצת החינוכית תשוחח עם התלמיד, הוריו, המחנכת והמורה הרלוונטית

·        תינתן אזהרה בעל פה

·        תינתן נזיפה בעל פה

·        תינתן אזהרה בכתב שתועבר להורה

 

למי מותר להרחיק?

בבית הספר היסודי:

·        הרחקה ליום לימודים שלם על ידי מנהלת בית הספר, בתנאי שיש לתלמיד מקום לשהות בו.

·        הרחקה ל-2-4 ימי לימוד על ידי מנהלת בית הספר, לאחר התייעצות עם מחנכת הכיתה, עם המורים ועם היועצת ובאישור המפקח.

·        כל הרחקה מבית הספר מחייבת הודעה בכתב ובעל פה למפקח על בית הספר.

·        העברת תלמיד לכיתה אחרת במוסד החינוכי, ליום לימודים או לתקופה קצובה, באישורהמנהלת (אפשר להעביר רק לכיתה בשכבת גיל גבוהה יותר).

·        תלמיד בית ספר יסודי לא יורחק מבית הספר ליותר מארבעה ימים רצופים ולא יותר מ- 10 ימים מצטברים בשנה.

 

בבית הספר העל יסודי:

·        הרחקה משיעור עד תומו – על ידי המורה

·        הרחקה מכמה שיעורים באותו יום – על ידי המחנכת. חובה ליידע את המנהלת ואת ההורים!

·        הרחקה ל-2-6 ימי לימוד בשנה באישור המנהלת.

·        הרחקה עד 14 ימי לימוד בשנה באישור המפקח.

·        תלמיד בית הספר על יסודי לא יורחק ליותר מ- 6 ימים רצופים ולא יותר מ-14 ימים מצטברים בשנה.

(חוזר מנכ"ל תשס"ג/2 (א), אוקטובר 2002).

 

הורים שימו לב:

·        חובה להסביר לתלמיד את סיבת העונש.

·        חובה להבטיח שלאורך כל ההליך יתייחסו בכבוד  אל  התלמיד.

·        חובה שלתלמיד תינתן האפשרות להציג את גרסתו וחובה  להתייחס לדבריו.

·        חובה להביא את המקרה ודרך הטיפול בו לידיעת ההורים.

·        חובה שכל תהליך ההענשה יהיה מתועד: תאריך, תיאור האירוע ודרך הטיפול.

·        בית הספר חייב לדאוג לעיסוק לילד שהורחק מהכיתה!

·        אם תלמיד הורחק מהלימודים לתקופה קצובה, חובה על בית הספר לסייע לו להשלים את ידיעותיו בחומר הלימודים שנלמד בכיתה.      

 

לארגון הלה הגיעו תלונות רבות על מנהלי בתי ספר שהענישו תלמידים ללא פרופורציה לחומרת המעשה, מבלי שתינתן להם הזדמנות להשמיע את גרסתם, על מנהלים שהרחיקו תלמידים מבלי ליידע קודם את הוריהם, ועל הרחקות לתקופות ממושכות יותר ממה שמתיר משרד החינוך.

 

4. העברה והוצאה מבית הספר

העברה והוצאה מבית הספר תיעשה בתיאום עם המפקח ובאישורו, בהתאם לתקנות. ההחלטה על הוצאה לצמיתות  מבית הספר תתקבל במועצה הפדגוגית בה משתתפים: המפקח על המוסד,  היועצת החינוכית או פסיכולוגית המוסד, ולפי העניין; מחנכת הכיתה, רכזת השכבה ובעלי תפקיד אחרים הנוגעים בדבר, לפי שיקול  דעתה של מנהלת המוסד.

• יש לזמן את ההורים, לשמוע את תגובתם ולאפשר להם להשמיע את טענותיהם. ההזמנה תישלח בדואר רשום.
• להורים יש זכות להביא לוועדה יועץ/נציג מטעמם.
• אם ההורים לא יופיעו פעמיים, ייערך הדיון בלעדיהם.
• ההחלטה תינתן רק לאחר שניתנה  לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
• במידה והוחלט על הרחקה ממוסד החינוך והעברה למוסד אחר, תודיע על כך המנהלת להורים.
• ההחלטה תלווה בפרוטוקול, הכולל נימוקים להחלטה.
• ההחלטה תהיה בכתב ומנומקת ותימסר כדין.  
• ההודעה תישלח בארבעה עותקים: לתלמיד, להוריו (בדואר רשום), למנהל המחוז ולרשות החינוך המקומית.
• ההודעה תכלול: תוכן ההחלטה ונימוקיה, מועד מתן ההחלטה, וקיום זכות הערעור של התלמיד והוריו בפני וועדת  שימוע תוך 14 ימים, מיום שהומצאה להם ההודעה.
• התלמיד לא יורחק עד להגשת ערר.   
• במידה והוגש ערר לא יורחק התלמיד עד לקבלת ההחלטה בערר.
• החלטת הוועדה תינתן עד שבוע מיום הדיון.
• במידה והוחלט על העברה, ייעשה ההליך בשיתוף עם הרשות המקומית והיא תדאג למקום חלופי.
• אסור לפגוע בזכותו של תלמיד בכיתות י"א-י"ב, לקראת מועד בחינות הבגרות,  להשתתף בבחינות, גם אם פגע בכללי בית הספר.

 

כיצד מגישים ערר?

• לתלמיד ולהוריו יש זכות לערער על ההחלטה בפני ועדת שימוע מחוזית.
• את הערר יש להגיש בכתב, בידי התלמיד או הוריו למנהל המחוז.
• מנהל המחוז צריך לקיים, 14 יום מיום הגשת הערר, דיון בפני ועדת שימוע.
• מנהל המחוז יזמין את התלמיד ואת הוריו כדי לטעון את טענותיהם בפני הוועדה.
• מנהל המחוז יקיים את הדיון בפני וועדת השימוע במועד שנקבע, בכל הרכב שהוא, ובלבד שנשלחה לנציגים בוועדה הודעה כדין. אם נמנע ממנהל המחוז למלא תפקידו ימלא את תפקידו מפקח המחוז.
• ההחלטה תהיה בכתב ומנומקת.
• ההחלטה תימסר על ידי מנהל המחוז למנהל המוסד, לרשות החינוך המקומית, לתלמיד ולהוריו.

במוסד דתי – תינתן להורים זכות לערור בפני המחמ"ד במחוז, או בפני מנהל החינוך הדתי,   ומומלץ  גם שבמקרה כזה, יהיה נציגו של מנהל המחוז בוועדת השימוע המחמ"ד.

 

הרכב ועדת השימוע:

מנהל המחוז בו מצוי מוסד החינוך, או נציגו, שישמש כיו"ר.

נציג הארגון אליו משתייכים רוב המורים במוסד החינוך (הנציגים יהיו מנהלי בתי ספר).

נציג ארגון הורים ארצי, אלא אם התלמיד וההורים יביעו התנגדות.

מתרגם - אם ההורים אינם דוברי עברית.

בבית ספר על יסודי: ראש מועצת התלמידים, סגנו או נציג של מועצת התלמידים הבית ספרית, אלא אם כן התלמיד או ההורים יביעו התנגדות.

 

חוק זכויות התלמיד מדגיש:

·        את ההזדמנות לתת לתלמיד ולהוריו להשמיע את טענותיהם לפני קבלת ההחלטה לגבי ההרחקה.

·        ההחלטה צריכה להיות מוגשת בכתב, ועליה להיות מנומקת.

·        אם הוגש ערר, לא יורחק התלמיד, אלא לאחר קבלת ההחלטה בועדת השימוע. גם החלטה זו תוגש בכתב ומנומקת.

·        על החלטת ועדת השימוע המחוזית ניתן לעתור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

·        החוק ממליץ על בניית תוכנית טיפולית ביחד עם ההורים.

 

 לסיכום, הורים חשוב שתדעו:

·        אסור לפגוע בילד שלכם – פיסית ומילולית.

• הורים חייבים להיות מיודעים לגבי כל הליך שנעשה עם ילדיהם.
• הורים צריכים לדרוש, שכל החלטה על הענשת ילדיהם תהיה בכתב בצירוף הנימוקים להענשה.
• אסור למוסד חינוכי לנקוט אמצעי ענישה נגד תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו.
• זכותכם לדרוש דיווח ומידע על רמת האלימות בבית הספר.

 

אנחנו ממליצים:

- לבדוק היטב  את הנימוקים להרחקה.

- לבדוק שאכן כל ההליכים נעשו על פי הנהלים וכחוק.

- לוודא שאכן כבודו של התלמיד/תלמידה נשמר וניתנה לו הזכות להביע את גרסתו וטענותיו.

- לוודא שניתנה להורים הזכות להביא נציג מטעמם ולייצג עצמם.

 

כדאי להיות עם היד על הדופק, לשים לב להתנהגות הילד, לשוחח עמו כל יום על המתרחש בבית הספר, על יחסם של המורים, של חבריו לכיתה, מה קורה בהפסקות.

זכרו, הילדים הם צינור מידע  חשוב  וישיר למתרחש בין כתלי בית הספר. אם ילדכם אינו מביע שביעות רצון מבית הספר, אינו מרגיש בנוח עם מורה מסויימת, בכיתה, בחצר – אל תמתינו עד שהבעיה תחמיר – התערבו, פתרו את הבעיה.

תלמיד שהולך בכיף לבית הספר, שאוהב  את בית הספר ומרגיש שייך ורצוי, הסיכויים שיהיו לו בעיות משמעת הם  אפסיים.

ניתן לעגן בתקנון בית הספר נהלים שירחיבו את מעורבות ההורים בכל הנוגע למשמעת וענישה. 

 

5. רשימה ביבליוגרפית

אהרוני מיכל וסלומון לימור,  לקחי ה"יד החזקה",  דצמבר 2005, המועצה לשלום הילד והפקולטה למשפטים אוניברסיטת ת"א.

חוק זכויות התלמיד - התשס"א  - 2000

חוזר מנכ"ל תשס"א/4 (ג), משנת 2000

חוזר מנכ"ל תשס"ג/2 (א), אוקטובר 2002