תכנית השילוב

דף מידע בעקבות חוזר מנכ"ל תשסח/3(ד)

 

 

רקע: שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל

 

כיום, התפיסה הרווחת במדינות מפותחות מצדדת בשילובם של ילדים בעלי חריגויות בחינוך הרגיל ובצמצום מוסדות נפרדים לחינוך מיוחד. זאת מתוך תפיסה ששילובו המוצלח של תלמיד מתקשה בכיתה הרגילה היא אתגר חינוכי מהמעלה הראשונה. ההתמודדות עם הקשיים בכיתה הרגילה מחזקת את הדימוי העצמי של הילד ומוכיחה לו שהוא בעל ערך ובעל יכולת. המשך התפקוד בכיתה הרגילה מונע תווית של חריגות. שילוב מוצלח של התלמיד המתקשה בחינוך הרגיל הוא מסר ערכי גם לגבי שאר התלמידים באשר לסובלנות כלפי האחר, לקבלת השונות ולעזרה הדדית. שילוב תלמיד בעל בעיות לימודיות, גופניות, רגשיות או אחרות הוא אפוא הזדמנות של ממש לחינוך ערכי משמעותי בבית-הספר.

מובן שהמשך השילוב של תלמיד מתקשה בכיתה הרגילה דורש מן הצוות החינוכי הכשרה, ידע, מסירות ומשאבים המתבטאים בהדרכה, בשעות הוראה ובתקציבים. כדי לסייע בידי בתי-הספר להפעיל תכניות ייחודיות לתלמידים מתקשים ולשלבם עד כמה שניתן במסגרת בית-הספר הרגיל נערכת מערכת החינוך להקצאתן של שעות מיוחדות לנושא. שעות אלו נועדו להעניק לתלמידים עזרה מקצועית מיוחדת, אישית או קבוצתית.

 

בנובמבר 2002 התקבל בכנסת תיקון לחוק חינוך מיוחד התשמ"ח-1988. התיקון הוסיף לחוק את "פרק השילוב" הקובע כי יש לתת עדיפות לשילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל תוך מתן תוספת שעות הוראה ושירותים מיוחדים.

 

מיהו הגורם האחראי במשרד החינוך על תכנית השילוב?

האחריות על יישום תכנית השילוב נתונה בידי האגף לחינוך מיוחד, המפקח/ת הארצי הממונה על השילוב.

כיום המפקחת היא סמדר מליחי. מספר הטלפון: 03-6896104/5 , יש לבקש את סמדר.

 

מיהם התלמידים שניתן לכלול בתכנית השילוב?

בסעיף 4 לחוזר מנכ"ל תשסח/3 (ד) מוגדרת אוכלוסיית היעד של תכנית השילוב ככלל התלמידים בגיל חינוך חובה (החל מגיל 3 ועד סוף חטיבת ביניים), במוסדות חינוך רשמיים והן במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בכל המגזרים. כן נקבע כי ועדות השילוב המוסדיות יידונו בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כדלקמן:

א.    תלמיד בעלי לקות משמעותית שיש לגביו מסמך קביל שנקבע על ידי גורמים מקצועיים בלבד (דהיינו אבחון של פסיכולוג או פסיכיאטר חינוכי מוכר).

ב.     תלמיד שהוחלט בועדת השמה או ערר שהוא ילמד במסגרת חינוכית רגילה, בליווי הוראות בדבר שילובו.

ג.      תלמיד שהועבר ממסגרת החינוך המיוחד למסגרת חינוך רגילה על פי חוות הדעת המקצועית של בית הספר ובהסכמת הוריו.

ד.     תלמיד שיש לגביו חשד סביר לקיום לקות משמעותית והוא נמצא בתהליכי אבחון והערכה. ועדת השילוב רשאית לדון בעניינו ולהכלילו בתכנית השילוב למשך אותה שנת לימודים ועד לקבלת מסמכי אבחון.

 

כיצד פועלת תכנית השילוב?

לכל מסגרת חינוך או מוסד חינוכי הנכללים בתכנית השילוב מוקצית מכסה שנתית של שעות שילוב. מכסת שעות זו עומדת לרשות ועדת השילוב המוסדית ועליה לבסס החלטותיה על מידע זה.

בגני ילדים- שעות השילוב מוקצות למתי"א (מרכז תמיכה אזורי) ומשמשות גם לפתיחת גנים משולבים, שהם גנים בהם מרוכזים ילדים משולבים הלומדים יחד עם ילדים אחרים תחת השגחתו של צוות מתוגבר.

 

שירותי התמיכה הניתנים במסגרת תכנית השילוב:

מרכזי תמיכה יישוביים/אזוריים (מתי"א) אחראים לריכוז התמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המתי"א אחראי על יישום תכנית השילוב ביישוב על כל היבטיה, ובמסגרת זו הוא אחראי על הנחיית גננות ומורות של השילוב ושל מנהלי מסגרות החינוך המיוחד, סיוע בבניית תכנית לימודים יחידנית ומעקב אחריה ותיאום הקצאת שעות שילוב למוסדות. חלק משירותי התמיכה במסגרת תכנית השילוב ניתנים בתוך המתי"א ביישוב ולא במוסדות החינוך. המשמעות היא כי הורה שאינו מרוצה מהדרך בה פועלת תכנית השילוב ביישובו יכול לפנות למתי"א בתלונה או בבקשת עזרה.

 

א.    תמיכה מסוג הוראה ולימוד (הוראה מתקנת)

      -    הוראה על ידי מורה לחינוך מיוחד על פי מערכת קבועה ובהתאמה לחומר הנלמד

           בכיתה, תמיכה על ידי מטפלים בהבעה או ביצירה;

      -    הוראה משולבת על בסיס דו-שבועי או חודשי (ביצוע הערכה ותצפית תוך כדי       

      הוראה, הוראת הדגמה והנחיית המחנכת המשלבת);

 -    אבחון ומעקב על ידי צוות רב מקצועי לצורך התאמת תכנית לימודים לתלמיד   

      המשולב והנחיית צוות השילוב;

 -   תמיכה בתחום הרגשי/התנהגותי על ידי מומחים בתחום בריאות הנפש (פסיכולוג או   

     פסיכיאטר), הוראת הדגמה והנחיית צוות השילוב.

 

ב.     תמיכה מסוג התאמות (שינוי בסביבה, בציוד או בפעילות)

-    התאמת תכנית הלימודים הכיתתית לתלמיד המשולב על ידי מורה חינוך מיוחד,      

     בשיתוף המחנך/מורה מקצועי והתלמיד.

-    שימוש במכשירים מיוחדים וסיוע בהפעלתם: טלויזיה במעגל סגור, מכשירי שמיעה  

     וכדומה.

-    תמיכה בצוות השילוב במעברים בין מסגרות, בין נושאי לימוד ובין פעילויות במסגרת

     החינוכית.

 

ג. תמיכה משולבת

שילוב של תמיכה מסוג הוראה ותמיכה מסוג התאמה, כגון: הוראה במרכזי למידה בהם ציוד ייחודי, הוראה תוך שילוב אמצעים מיוחדים כגון שירותי תרגום, אמצעי תקשוב, מודל משולב- גן משולב או כתה משולבת.

 

ד.  תמיכה מסוג סיוע

הכוונה בעיקר לקבלת תמיכה מסוג סייעת. תפקיד הסייעת לתמוך בתלמיד המשולב ולסייע לו להשתתף בתכנית הלימודים, להבין את המטלות וחומר הלימוד בשיעור. על פעילות הסייעת והנחייתה אחראי קודם כל מחנך הכיתה.

לתמיכה מסוג סייעת זכאים תלמידים שאובחנו כ: משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות, עיוורים ולקויי ראייה, אוטיסטים, בעלי פיגור בינוני, בעלי הפרעות נפשיות ותלמידים בעלי מחלות נדירות הזקוקים להשגחה מתמדת (על פי אישור המוסד לביטוח לאומי). בנסיבות מיוחדות ניתן לפנות ליו"ר ועדת השילוב בבקשה חריגה לקבלת סייעת עבור תלמיד משולב שאינו נכלל בקטגוריות הנ"ל.

ה. אמצעים נוספים: מנהל מסגרת חינוכית יבדוק כיצד אפשר לשלב בסיוע לתלמיד אמצעים שונים הקיימים בבית הספר כגון: למידת עמיתים, סיוע של מתנדבי שירות לאומי, תכנית פר"ח ושימוש בסייעות העובדות בבית הספר.

 

שימו לב!

·        אין להפנות תלמיד שילוב לקבלת סיוע ממרכז טיפולי ביישוב מבלי לקבל את הסכמת הורי התלמיד בכתב.

·        השירות הניתך לתלמידים משולבים באמצעות שעות שילוב יינתן ללא תשלום!

·        משרד החינוך אוסר העסקת סייעת על חשבון ההורים או הוספת שכר לסייעת על ידי הורים לתלמידים.

·        האישור לסייעת לתלמיד משולב במסגרת רגילה הוא לשנת לימודים אחת בלבד. בכל שנה יש לחדש את הבקשה אם קיים עדיין הצורך.

 

 

הליך השילוב

 

הפניה לועדת שילוב

על פי הוראות משרד החינוך, הפניית תלמיד לועדת שילוב מוסדית תיעשה רק לאחר שהמוסד החינוכי ימצה את אפשרויות ההתערבות והסיוע לתלמיד ובכלל זה היוועצות עם יועץ, פסיכולוג, מדריכים מקצועיים, התערבות באמצעות תכניות חינוכיות אחרות ושיתוף הורי התלמיד בכל אחד מניסיונות ההתערבות החינוכית. (חוזר מנכ"ל תשסח/3 (ד) סעיף8.1).

 

הגורם המפנה לועדת שילוב יכול להיות הורה, ועדת השמה ביישוב, עובד הסגל במוסד החינוך הרגיל בו לומד הילד או רשות חינוך מקומית.

כאשר הורה מעוניין בקיומה של ועדת שילוב עליו לפנות בבקשה כתובה ליו"ר ועדת השילוב (בבית הספר- להנהלת בית הספר, בגן- למפקח הכולל).

לגבי ילדים שכבר נכללים בתכנית השילוב- חובה לקיים דיון במעברים בין שכבות כיתה: מגן חובה לכתה א', מכתה ו' לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לתיכון. דיונים אלה יתקיימו עד סוף חודש אוקטובר.

 

זימון הורים לועדת שילוב יישלח בדואר רשום, לפחות 10 ימים לפני מועד הדיון. הורה המבקש לדחות את הדיון מסיבה מוצדקת יפנה ליו"ר הוועדה לקביעת מועד אחר.

 

המסמכים הדרושים לדיון בועדת השילוב:

o       אבחון של הלקות על ידי גורם מוסמך (ראה בהמשך טבלה המפרטת מי מוסמך לאבחן על פי סוג הלקות).

o       שאלון הפניה מטעם הגננת או המחנכת המשמש כחוות דעת חינוכית. השאלון מועבר לעיון ההורים וחתימתם. שימו לב- חתימה על השאלון אינה מבטאת הסכמה לתכן הדברים, אך ניתן לסרב לחתום. על פי הוראות חוזר מנכ"ל העתק של השאלון החתום יועבר להורים ויישאר ברשותם.

o       חוות דעת פסיכולוגית של פסיכולוג חינוכי מוכר וחוות דעת נוספות של גורמים מקצועיים מוסמכים שיש בידי ההורה.

חשוב לזכור- להורים זכות לעיין בכל המסמכים המונחים בפני הועדה. בפועל, הורים מקבלים את המסמכים רק על פי דרישה מפורשת שלהם ולכן חשוב מאד לפנות לוועדה עם קבלת ההודעה על כינוסה ולדרוש לקבל עותק של כל המסמכים לפני הדיון.

 

המסמכים שהונחו בפני הועדה יישמרו בתיקו האישי של התלמיד. מסמכיו של ילד בגן יועברו לשירות הפסיכולוגי החינוכי ויישמרו שם.

 

הרכב ועדת השילוב

א.    בבית הספר: יו"ר הועדה יהיה מנהל/ת בית הספר והיא תכלול גם את מחנך הכתה של התלמיד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד (כגון מנהל מתי"א ונציגו), פסיכולוג חינוכי מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישבו או יועץ חינוכי, ובעל מקצוע נוסף שקבע המנהל אם  נדרש לפי העניין (מומלץ להזמין מומחה בתחום הלקות של התלמיד).

ב.     בגן הילדים: יו"ר הועדה הוא המפקח הכולל על גני הילדים ביישוב או נציגו. בנוסף חברים בוועדה גננת האם של התלמיד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב הפועל בגני ילדים ובעל מקצוע נוסף אם נדרש.

 

לוח זמנים של ועדות השילוב

בקשות לדיון בועדות שילוב תוגשנה לא יאוחר מסוף חודש אפריל בכל שנה, אך עדיף לפנות מוקדם יותר, בחודשים פברואר-מרץ.

הדיונים בועדת השילוב בעניינו של תלמיד לקראת שנת הלימודים הבאה (העוקבת) יתקיימו בין מרס ל-15 במאי. ההחלטה תיושם בשנת הלימודים העוקבת.

 

הדיון בועדה

-         יו"ר הועדה יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בפני הועדה.

-         הורים רשאים להציג בוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון , והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

-         לפני דיון עם הורים לקויי שמיעה, חירשים או שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם. אפשר לבקש מההורים לפני הדיון להביא משיהו מטעמם.

-         בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

-         הדיון בוועדה נחלק לשניים: דיון בנוכחות ההורים ולאחר מכן דיון של חברי הועדה בלבד וקבלת החלטה.

 

החלטת ועדת השילוב:

הועדה יכולה לקבל אחת משתי החלטות:

א.    התלמיד זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב. במסגרת החלטה זו בסמכות הועדה גם להחליט על תמיכה מסוג סייעת בכפוף לנוהלי משרד החינוך (טבלת רשימת הלקויות המזכות בסייעת ראה בהמשך).

ב.     התלמיד אינו זכאי להיכלל במגרת תכנית השילוב. על הועדה לנמק ולקבוע האם התלמיד ילמד בחינוך הרגיל ללא תמיכה מתכנית השילוב, או להפנות את התלמיד לועדת השמה ולפרט את הסיבות להפניה. הפניה לועדת השמה תעשה תוך 14 יום ממועד קבלת ההחלטה של ועדת השילוב.

 

הודעה על החלטת ועדת שילוב

החלטה מנומקת של הועדה על גבי טופס סטנדרטי תישלח להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה.

 

משך הזכאות להיכלל בתכנית שילוב

כרגיל, החלטת ועדת שילוב על זכאות תלמיד להיכלל בתכנית השילוב תישאר בתוקף ל-3 שנים. בתום 3 שנים יבוא עניינו לדיון מחודש בועדת השילוב המוסדית. 

 

פרוטוקול הועדה

ועדת שילוב חייבת לנהל פרוטוקול ולרשום בו את דברי המשתתפים ובכלל זה עמדת ההורים והתלמיד כפי שהובעה בפני הועדה. הורים רשאים לבקש את פרוטוקול הועדה וזכאים לקבלו למעט החלק של הדיון שהתקיים בהרכב חברי הועדה בלבד.

 

הודעה על החלטת הועדה

החלטה מנומקת של ועדת השילוב תישלח להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים לאחר קבלת ההחלטה. ההודעה על החלטת הועדה תכלול החלטה עקרונית בנושא הזכאות לשילוב ונימוקים רלוונטיים. לגבי תלמידים העונים על הקריטריונים וזכאים לתמיכה מסוג סייע/ת תכלול ההודעה גם התייחסות לכך.

 

צוות בין-מקצועי יקבע לכל ילד משולב את התכנית היחידנית המתאימה לו (תח"י), לא יאוחר מב-15 לחודש יוני בכל שנה.

 

לגבי תלמיד במעבר בין שכבות שהיה זכאי לתמיכה מסוג סייע/ת – המוסד החינוכי שממנו עבר יעביר למוסד החינוכי אליו נרשם התלמיד את המידע, בכפוף להסכמת הורי התלמיד.

 

 ערר על החלטת ועדת שילוב

ניתן לערער על החלטת ועדת השילוב. את הערר יש להגיש תוך 21 יום ליו"ר ועדת ההשמה הפועלת ביישוב, כמצוין במכתב המודיע על החלטת ועדת השילוב.

ועדת ההשמה תודיע להורים על תאריך בו יתקיים הערר ותזמן אותם לדיון.

 

כאשר הורים מערערים על החלטת ועדת שילוב ובמקביל מפנה בית הספר את התלמיד/ה לועדת השמה, מתקיימת ועדה מאוחדת: כערר על השילוב וכהשמה על פי פניית בית ספר. החלטתה סופית כערכאה של ערר לגבי השילוב, אך ניתן לערער על החלטת הועדה ביושבה כועדת השמה לחינוך המיוחד.

 

במידה והחלטת וועדת הערר התקבלה שלא על-פי הכללים הקבועים בחוק מומלץ לפנות שוב ליו"ר הוועדה ו/או לממונים עליו (מנכ"ל משרד החינוך, שר החינוך).

 

כאשר נדחה ערר על ועדת שילוב מוסדית, מה ניתן לעשות?

o       לברר אם יש בכוונת המוסד החינוכי לכנס ועדת השמה לצורך השמת התלמיד לחינוך מיוחד. אם כן- המשך ההליכים יתנהל בוועדה זו.  ניתן להעלות שנית את אפשרות השילוב בדיון בוועדה , כחלופה למסגרת לחינוך מיוחד.

o       אם הערר נדחה ואין כוונה להפנות את התלמיד לחינוך המיוחד, והוא ממשיך ללמוד באותה מסגרת של חינוך רגיל ללא שילוב או סיוע, ניתן לערער על החלטת ועדת הערר בבית משפט, כמפורט בהמשך. 

o       ניתן להעביר את התלמיד למסגרת פרטית או עצמאית ולתת לתמיד סיוע באופן פרטי, באחריות ההורים. (במסגרת רגילה משרד החינוך אינו מתיר סיוע פרטי במהלך הלימודים כגון מימון סייע/ת מטעם ההורים).

o       בכל שלב ניתן לפנות להליך גישור. גישור הוא הליך מחוץ לבית המשפט, בו הצדדים מנסים להגיע לפשרה, אשר ניתן לתת לה תוקף של פסק דין. מומלץ לפנות למרכז מהות, מוקד גישור המתמחה בקונפליקטים בין צוותי חינוך להורים ואינו גובה תשלום. טלפון: 03-6902435, דוא"ל: mahut@macam.ac.il  

 

 

ערעור לבית משפט על החלטות ועדות ערר בנושא שילוב והשמה

כאשר מוצו ההליכים במסגרת מערכת החינוך, כלומר התקיימו בעניינו של תלמיד ועדת השמה או שילוב וכן ועדת ערר על החלטת הועדה הקודמת, וההורים אינם שבעי רצון מהחלטות הועדות, ניתן לערער לבית המשפט.

יש להגיש עתירה מנהלית לבית משפט מנהלי במחוז בו ישבה הועדה (מדובר בבית משפט מחוזי היושב כבית משפט לעניינים מנהליים בכל מחוז: תל-אביב, חיפה, ירושלים, באר-שבע ונצרת) .

את העתירה יש להגיש תוך 45 יום מיום קבלת החלטת ועדת הערר של משרד החינוך.

במקרים מיוחדים ניתן להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד.

לעתירה יש לצרף את המסמכים שהונחו בפני הוועדות: אבחונים, פרוטוקולים והחלטות של ועדות שילוב/השמה וועדות ערר שנערכו לתלמיד וחוות דעת נוספות. חשוב לציין את דחיפות העניין.

בית המשפט יקבע מועד לדיון מוקדם ויחליט אם לדחות את העתירה על הסף או להמשיך את בירורה. בבית משפט לעניינים מנהליים דן שופט יחיד, מתקיים בדרך כלל דיון אחד ואין כמעט זמן לעדויות בעל פה.

* הליך משפטי אורך זמן ויש לקחת זאת בחשבון: לאחר הדיון או הדיונים שהתקיימו בעתירה הצדדים מגישים סיכומים (הליך שאורך בין 30-60 יום בדרך כלל) ולאחר הגשתם יש לבית המשפט 45 יום לתת פסק דין. כלומר, מרגע הגשת העתירה ועד לקבלת פסק דין יכולה לעבור כחצי שנה.

 

מה קורה עם התלמיד בזמן שמנהלים הליך משפטי לגבי שיבוצו?

ככלל, החלטת ועדת שילוב או השמה בעניינו של תלמיד מיושמת בשנת הלימודים שלאחר מכן ולכן התלמיד אמור להמשיך ללמוד באותה מסגרת בה למד טרם הליכי השמה עד לסיום שנת הלימודים. כאשר מתנהל הליך משפטי יש להודיע על כך למוסד החינוכי בו לומד התלמיד ולדרוש את המשך לימודיו באותה מסגרת עד להכרעה משפטית בעניינו.

 

מצבו המשפטי והחינוכי של תלמיד היושב בבית

במקרים רבים, מתעוררות בעיות קשות במוסד החינוכי בו לומד התלמיד, וההורים מחליטים להשאירו בבית כדי להקטין את הנזק, עד לסיום המאבק על שיבוצו מחדש. במצב זה התלמיד אינו לומד בשום מסגרת חינוכית וההורים נחשבים כעוברים על חוק חינוך חובה בכך שאינם שולחם את ילדם למוסד חינוך. בחלק מן המקרים

שולחת הרשות המקומית קצין ביקור סדיר למשפחה כדי לבדוק מדוע הילד לא לומד. במקרים אחרים מתקבל מכבת של קצין ביקור סדיר המתריע בפני ההורים שהם עובדים על החוק וצפויים לתביעה. אם ההורים אינם מגיבים למכתב הם צפויים להיתבע על ידי משרד החינוך על הפרת חוק חינוך חובה. הליכים אלה נועדו לשמש כסנקציה כלפי הורים שמזניחים את ילדם או אינם מודעים כי אינו מבקר בבית הספר. בכדי למנוע זאת יש להראות לקצין הביקור הסדיר או להודיעו במכתב  כי התלמיד מטופל ומצוי בהליכי השמה. לעיתים, כאשר הליכי ההשמה של תלמיד נמשכים זמן רב והרשויות משתהות בטיפול בעניינו, כדאי לנצל את התביעה בכדי להגיע לבית המשפט, להסביר את המצב, להתלונן על התנהלות הרשויות ולבקש את התערבות בית המשפט בזירוז ההליכים.

מן הבחינה החינוכית- כאשר תלמיד נאלץ לשהות בבית תקופה ממשוכת הוא מפסיד חומר לימודים ומתנתק מהרגלי הלמידה שרכש. לכן חשוב מאד להקפיד שהתלמיד ילמד בבית, בסיוע בני משפחה או מורה פרטי. כדאי גם לדאוג שחיי החברה של התלמיד לא ייפגעו במידת האפשר כדי שלא ירגיש מנותק ומבודד.

 

 

 

 

נספח 1:   פרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים
            מיוחדים (חוזר מנכ"ל תשסח/3(ד)).

 

הוועדות הסטטוטוריות השונות העוסקות בשאלת זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולשילוב צריכות להביא בחשבון, לצורך הכרעתן בשאלת המסגרת החינוכית שבה יושם התלמיד בעל הצרכים המיוחדים, את כל ארבעת תחומי התפקוד הכוללים של התלמיד: יכולתו הלימודית; יכולתו החברתית;  היקף ההתאמות הדרושות בתכנית הלימודים; היקף ההתערבות החינוכית שחינוכו של התלמיד דורש. פרמטרים אלו מפורטים בטבלה שלהלן:

                                                                  

 

 

שיקולי הדעת של הוועדות הסטטוטוריות יתחשבו גם בעמדת המשפחה וביכולתה לשתף פעולה עם ההחלטות המתקבלות ולהסתגל אליהן כחלק מהשיקולים המקצועיים.

 

נספח 3:         הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד: שילוב, השמה, ערר (חוזר מנכ"ל תשסח/3(ד)).