ENGLISH
 

תלמידים עולים במערכת החינוך

 

מדינת ישראל היא מדינה קולטת עליה. בין מאות אלפי העולים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות ישנם ילדים רבים, שהשתלבו במסגרות חינוכיות שונות. נכון לתש"ס, לומדים במערכת החינוך כ- 147,000 תלמידים עולים. 77% מהם, יוצאי ברה"מ לשעבר, 9% מתוכם יוצאי אתיופיה, והשאר ממדינות שונות. אוכלוסיית התלמידים העולים נזקקת לתמיכה לימודית, לצד הקניית מיומנויות והרגלי למידה, וחיזוק הקליטה החברתית. השגת מטרות אלו חייבת להתבצע ע"י גיבוש תקנות, הוראות והמלצות מיוחדות לטיפול בתלמידים העולים, על מנת לסייע להם בצמצום הפערים ביניהם ובין התלמידים הותיקים.

 

 

 

לתלמידים עולים זכויות במערכת החינוך:

 

יש לשים לב, כי תקופת הזכאות לסיוע ומשך הסיוע משתנים בהתאם לסוג הסיוע שבו מדובר. תאריכי זכאות שמופיעים בדף זה נכונים לשנת תשס"ב.
 

 

1. שיעורי עזר

 

 השיעורים ניתנים על מנת לסייע לתלמיד לעקוב אחר החומר הלימודי שמועבר בכיתה ולמנוע פערים שעלולים לנבוע מקשיי שפה. השיעורים צריכים להתאים לתכנים שהכתיב משרד החינוך. יש לדרוש כי המורים המלמדים שיעורים אלה, יהיו מורים המתאימים להוראת עולים, שעברו הכשרה והשתלמויות מתאימות.

 

ביה"ס היסודי וחטיבת הביניים

 

תלמידים עולים יוצאי אתיופיה שעלו מה 1.1.91 עד 1.1.98 (נכון לשנה"ל 2001/2 ) זכאים ל 1.5 שעות שבועיות.

 

תלמידים עולים יוצאי אתיופיה שעלו מה 2.1.98 (נכון לשנה"ל 2001/2) זכאים ל 1.75 שעות שבועיות.

 

עפ"י חוזר מנכ"ל תשס/ 1(א) מספטמבר 1999, ביה"ס צריך לבנות תוכנית לניצול שעות העזר לתלמידים יוצאי אתיופיה, ולקבל עליה אישור מהמפקח לקליטת תלמידים עולים ומהמפקח הכולל. השעות צריכות להיות מנוצלות למטרות הבאות:

 

  

 

תוכנית

כיתה

התמודדות עם המעבר לכיתה א'

המשך הפעילות של מוכנות לכיתה א'

א'

קריאה וכתיבה בעברית

ב'

קריאה וכתיבה בעברית

התמודדות עם קשיים בחשבון

התמודדות עם המחשב

ג'

קריאה וכתיבה באנגלית

התמודדות עם קשיים בחשבון

התמודדות עם המחשב

ד'- ה'

קריאה וכתיבה באנגלית

התמודדות עם קשיים בחשבון

התמודדות עם המחשב

התמודדות עם המעבר לחטה"ב

ו'

התמודדות עם חסכים לימודיים

תגבור לימודי במקצועות האנגלית והמתמטיקה

הכנת שיעורים מודרכת ולמידה מכינה

תכניות התערבות חינוכית למניעת נשירה

התמודדות עם המעבר לחטיבה העליונה

חטיבת הביניים ז' – ט'

 

 

 

 שיעורי העזר לתלמידים יוצאי אתיופיה יועברו בקבוצות של עד 5 תלמידים (למעט התוכנית למניעת נשירה והתמודדות עם מעברים).

 

תלמידים עולים יוצאי ארצות אחרות שעלו מה 1.11.00 זכאים להקצאת שעות שבועיות עפ"י הטבלה הבאה:

 

 

 

* הטבלה נכונה לשנת הלימודים תשס"ב 2001/2

 

 

 

מספר השעות השבועיות

מספר העולים בבית הספר

 

מספר השעות השבועיות

מספר העולים בבית הספר

76

100-104

 

5

1-2

80

105-109

 

10

3-5

83

110-114

 

12

6-10

86

115-119

 

18

11-14

90

120-124

 

22

15-19

93

125-129

 

24

20-24

96

130-134

 

28

25-29

100

135-139

 

30

30-34

103

140-144

 

32

35-39

106

145-149

 

34

40-44

110

150-154

 

36

45-49

113

155-159

 

40

50-54

116

160-164

 

45

55-59

120

165-169

 

50

60-64

123

170-174

 

53

65-69

126

175-179

 

56

70-74

130

180-184

 

60

75-79

133

185-189

 

63

80-84

136

190-194

 

66

85-89

140

195-200

 

70

90-94

 

 

 

73

95-99

 

 

 

דרכים לניצול שעות העזר לתלמידים עולים אחרים (עפ"י חוזר מנכ"ל תש"ס 1)

 

שעות העזר ינוצלו בהתאם לצרכיו הפרטניים של התלמיד. ביה"ס רשאי להחליט על אופן הניצול בהתאם לאחד או יותר מששת המודלים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

  מורה המלמד קבוצת עולים, או עולה בודד במסגרת נפרדת, מחוץ לקבוצת האם.

 

  מורה המשתלב בשיעורים בכיתת האם.

 

  שעות עזר הניתנות לעולה, או לקבוצת עולים בתום יום הלימודים ללמידה מכינה, לחזרה, לסגירת פערים, ולהכנת שיעורים.

 

  כיתת קלט נפרדת בכל מקצועות הלימוד, או בחלקם.

 

  איגום כלל השעות הבית ספריות והקצאתן עפ"י צרכי הפרט או קבוצה קטנה.

 

  שעות להקבצות שונות משולבות עם תלמידים ותיקים.

 

 

 

ביה"ס העל יסודי

 

 תלמידים עולים יוצאי אתיופיה שעלו ארצה מ 1.1.91 ואילך זכאים ל 1.75 שעות שבועיות, לפי הפירוט הבא: 1.5 שעות להתמודדות עם חסכים, בעיות שפה, סגירת פערים, הכנת שיעורים מודרכת ולמידה מכינה. 0.25 שעות לאיתור תלמידים בסכנת נשירה ומניעת נשירה, ע"י טיפול פרטני אישי, סיוע בלימודים, בהכנת שיעורי בית וכדומה. תלמידים בכיתות י', י"א, י"ב הניגשים בסוף שנת הלימודים ל 3 בחינות בגרות לפחות, זכאים בנוסף לכך ל - 1.25 שעות שבועיות לצורך תגבור והכנה לבחינות בגרות. תלמידים עולים יוצאי ארצות אחרות זכאים לשעת עזר אחת בשבוע (תלמידי י-י"ב שעלו מ1.9.98 ותלמידי ט' שעלו מ1.9.00). בנוסף, תלמידים בכיתות י"א ו- י"ב, שייבחנו בסוף שנת הלימודים ב - 3 בחינות בגרות לפחות, זכאים לשעה שבועית נוספת.

 

2. אולפן

 

 אין כל מדיניות המסדירה את לימודי העברית באולפן בחודשים הראשונים לאחר העלייה. בבתי ספר מסוימים מכניסים את התלמיד ישירות לכיתה רגילה, עוד לפני שלמד עברית. בתי ספר אחרים משתמשים, לפי יכולתם ושיקול דעתם, בתקציב שעות העזר לפתיחת כיתות אולפן בביה"ס.

 

3. סל קליטה לתלמידים עולים

 

 משרד החינוך מעניק סיוע במימון הוצאות חינוך כגון: ספרי לימוד, טיולים, עזרי לימוד ועיון וסל תרבות. זכאים לסיוע זה תלמידים שעלו לארץ, הן עפ"י חוק השבות והן עפ"י חוק הכניסה. סכומי הסיוע משתנים לפי תאריך העלייה, ושכבת הגיל (כמו"כ לעולי אתיופיה סיוע מוגבר). המנהלים חייבים ליידע את הורי התלמידים העולים בדבר מתן הסיוע ולוודא שהכסף ישמש לייעודו. אם ביה"ס גבה מן התלמידים תשלום לפני שקיבל כסף בגינם, עליו ליזום את הקיזוז שייעשה עם ההורים.

 

 הורים, שימו לב! מדובר בסכומי כסף משמעותיים. לדוגמא בשנת הלימודים 2001/2 עמד הסיוע לתלמידים עולים שאינם יוצאי אתיופיה, על הסכומים האלו:

 

 

 

 

 

חטיבה עליונה

חטיבת ביניים

יסודי

תאריך העלייה

1,125 ש"ח

907 ש"ח

626 ש"ח

1.9.00 עד 31.8.01

896 ש"ח

728 ש"ח

498 ש"ח

1.9.99 עד 31.8.00

562 ש"ח

448 ש"ח

אינם זכאים

1.9.98 עד 31.8.99

 

 

 

 

 

** לתלמידים יוצאי אתיופיה מפתח שונה: אלו שעלו עד סוף 1997 קיבלו 400 ש"ח לשנה. ואם עלו מ- 1998 ואילך קיבלו 850 ש"ח לשנה (ללא קשר לשכבת גיל).

 

הורים - ודאו שבית הספר מזכה אתכם על הסכומים הללו!

 

4. בחינות הבגרות

 

 מי זכאי להקלות? מי שהחל את לימודיו באולפן, או בבי"ס בישראל לאחר שמלאו לו 12 שנים. זכויותיו של התלמיד תקפות עד גיל 22. תלמיד עולה מאתיופיה זכאי להקלות במשך 12 שנים מיום ה 1.9 שאחרי מועד עלייתו.

 

שימו לב שהקריטריונים ליוצאי אתיופיה ויוצאי ארצות אחרות הם שונים: למשל, תלמיד יוצא אתיופיה שעלה בגיל 6 זכאי להקלות עד סיום י"ב אך לא מעבר לכך, ואילו תלמיד עולה אחר שעלה בגיל 6 אינו זכאי להקלות בבחינות הבגרות, אך אם עלה בגיל 16 למשל, הוא זכאי להקלות גם לאחר כיתה י"ב ועד גיל 22.

 

 

 

לאילו הקלות זכאים?

 

 

  • במקצועות הבאים ייבחנו בעברית בשאלונים לפי תכנית מיוחדת לעולים חדשים: תנ"ך, הבעה עברית, ספרות עברית, היסטוריה ותולדות עם ישראל, אזרחות.
  • תלמיד שיבחר להיבחן במקצועות אלו בשאלון רגיל יקבל תוספת לציון של 10 נקודות, וכן תוספת זמן של 15 דקות על כל שעה.

 

  • בכל המקצועות האחרים (כולל אנגלית) ייבחן התלמיד עפ"י התוכניות הרגילות ויקבל תוספת של 10 נקודות לציון (למעט הבגרות במתמטיקה שבה לא תינתן תוספת).  

 

  • תלמידים שנולדו בחו"ל (גם אם אינם כבר בגדר עולים חדשים) יכולים לגשת לבחינת בגרות בשפת אמם (רוסית, אמהרית) כשפה זרה שניה במקום ערבית. זאת בנוסף לבחינת בגרות באנגלית ברמה של לפחות 3 יחידות לימוד.

 

  • לשם פתיחת כיתה לשפה זרה שניה נדרשים 25 תלמידים (אפשרי מגילאים שונים, או קבוצת לימוד משותפת למס' בתי ספר), לחילופין, יכול התלמיד לגשת לבחינה על אחריותו, ללא ציון מגן. הבחינה ברוסית היא ברמות של 3 ו 5 יחידות לימוד. חלק מהאוניברסיטאות מסתפקות בבחינת בגרות באנגלית 3 יחידות לימוד (במקום 4 יחידות לימוד) אם היא באה בצירוף בחינת הבגרות בשפת האם.
  • בכל הבחינות (למעט "ידיעת הלשון לעולה החדש") רשאי התלמיד להשתמש במילון.

 

 

תעודת הבגרות מהווה כרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה. ודאו שבית הספר מממש את חובתו ומזכה את התלמידים בהקלות בבחינת הבגרות!.

 

 

 

5. שימוש בשפת אם

 

עפ"י חוזר מנכ"ל נט/ 10 (א) מיוני 1999:

  • יש לתת לגיטימציה לעולים לדבר בשפת אמם. יחד עם זאת, ההוראה והשיחה הפומבית בכיתה בין המורה לתלמידים ובינם לבין עצמם, יתקיימו בעברית.
  • יש להבטיח זמינות של מילונים דו לשוניים וספרי עזר ועיון בשפות הקריאה של הילדים.

 עפ"י חוזר מנכ"ל סב/ 1(א) מספטמבר 2001: אין להציע לילד עולה לשנות את שמו. מומלץ לעסוק במקורות לשמות הילדים, כדי לעודד את התלמידים לשמר את השם המקורי שנתנו להם הוריהם. מתוך חוזר מנכ"ל נד/ 7 ממרץ 1994

  • קבלת פנים אישית לכל ילד עולה ביומו הראשון בביה"ס, על ידי מנהל בית הספר והמורה האחראי על קליטת עולים.
  • חלוקת ידיעון לתלמיד בשפת ארץ המוצא שלו, הכולל כללי ההתנהגות בביה"ס, זמני שיעורים, טלפונים בביה"ס וכו'.
  • יש לערוך לתלמיד העולה היכרות עם כל המורים שילמד אצלם.
  • יש לערוך לעולה סיור מדוקדק בביה"ס.
  • חלוקת איגרת בטיחות בדרכים ברוסית ובאתיופית, שיצאה ע"י המחלקה לבטיחות בדרכים במש' החינוך.
  • מפגש היכרות כללי של כל התלמידים העולים והוריהם עם כל צוות ביה"ס, בהשתתפות מתורגמן.
  • בכל בי"ס יהיה מורה המרכז את הטיפול בתלמידים עולים.
  • פיזור שלטים בשטח ביה"ס ובהם המילה בעברית ליד המקום או החפץ.
  • לוח מיוחד ובו ההודעות החשובות מתורגמות לשפת ארץ המוצא של התלמידים.
  • תלמיד עולה שאינו מגיע לביה"ס, חובה על מחנך הכיתה ליצור קשר טלפוני עם משפחתו, ולברר את סיבת היעדרותו. אם אין טלפון בבית, יש להגיע לביקור בית.
  • ניתן לקיים בביה"ס מחסן לחפצים משומשים, צעצועים, ספרים בעברית קלה.
  • בכל בי"ס יהיו מילונים בשפות ארץ המוצא של התלמידים.
  • הקמת מדור בספריית ביה"ס ובו ספרים בשפת ארץ המוצא של התלמידים העולים.
  • ניצול השיעורים במקצועות הלימוד השונים כדי ליצור עבודה משותפת לתלמידים עולים וותיקים.
  • יצירת קבוצות עבודה משותפות לתלמידים ותיקים ועולים במקצועות ההעשרה (אמנות, מלאכה וכו).
  • שיתוף התלמידים העולים בשיעורי חינוך/חברה.
  • קיום מפגשים של עולים חדשים עם עולים ותיקים מאותה ארץ.
  • הכנת התלמידים הותיקים לקליטת התלמידים העולים ע"י מפגש עם אנשי מקצוע, צפייה בהצגות, לימוד קטעי ספרות בנושא, משחקים ודינמיקה.
  • פרויקט אימוץ תלמידים עולים ע"י תלמידים ותיקים, כולל תגמול התלמידים החונכים.
  • ניצול כישוריהם של תלמידים עולים בעלי כשרונות מיוחדים (ציור נגינה משחק שירה).
  • לימוד שירים ומשחקים מארצות המוצא של התלמידים העולים.
  • מדור בעיתון ביה"ס בנושאי קליטת עליה.
  • הקמת קבוצות תמיכה לתלמידים עולים.
  • הזמנת משפחות העולים לחגיגות ולטקסים הבית ספריים.
  • הקדשת תשומת לב מיוחדת לעולים ולבני משפחותיהם בחגים.
  • סיורים באזורי המגורים וטיולים ברחבי הארץ לחיזוק הקשר עם הארץ.
  • מפגשים להורי התלמידים העולים בשפתם.
  • מפגשים משותפים להורי התלמידים העולים עם הורי הילדים הקולטים.
  • שיתוף הורים עולים באופן פעיל בחיי בית הספר.
  • דפי מעקב חודשיים לגבי תלמידים עולים, שימולאו ע"י המחנך ומורים מקצועיים. הדפים ירוכזו למעקב אצל המורה המרכז טיפול בעולים.
  • מפגש אישי של המורה עם התלמיד העולה והוריו מדי 6-8 שבועות.
  • הכנת מילון/שיחון בסיסי לשימוש המורים הקולטים תלמידים עולים.
  • רצוי שכל מידע הניתן להורים עולים בכתב, יתורגם לשפתם.
  • מינוי אנשי קשר בביה"ס דוברי שפת העולים, אשר יודרכו ע"י הפסיכולוג או היועץ ויהיו נוכחים בכל המפגשים בין המורה להורים העולים. (חוזר מנכ"ל מיוחד י"ז ממאי 96).

לידיעתכם! ארגון הל"ה הוציא לאור שיחון עברי אמהרי בנושאי חינוך, הניתן לרכישה במשרדי הארגון. השיחון כולל כ 300 ערכים עם תעתיק בעברית, הנוגעים לכלל תחומי החיים בבית הספר, וכן קלטת אודיו באמהרית בנושא זכויות הורים במערכת החינוך, המופצת בקרב הורים.   ארגון הל"ה מזמין אתכם לקחת חלק בפרוייקטים שאנו מפעילים ברחבי הארץ, במטרה לממש את זכויותיכם ולקדם את ההישגים הלימודיים של ילדיכם.

 

 

 

 

 

 

 
Print    
   
Powered ByMelnicom