זכויות תלמידים וסטודנטים יוצאי אתיופיה בחינוך

 

מדינת ישראל היא מדינה קולטת עליה. בין מאות אלפי העולים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות ישנם ילדים רבים, שהשתלבו במסגרות חינוכיות שונות. אוכלוסיית התלמידים העולים נזקקת לתמיכה לימודית, לצד הקניית מיומנויות והרגלי למידה וחיזוק הקליטה החברתית. השגת מטרות אלו חייבת להתבצע ע"י גיבוש תקנות, הוראות והמלצות מיוחדות לטיפול בתלמידים העולים, על מנת לסייע להם בצמצום הפערים ביניהם ובין התלמידים הותיקים .

 

לתלמידים עולים זכויות במערכת החינוך :

 

יש לשים לב, כי תקופת הזכאות לסיוע ומשך הסיוע משתנים בהתאם לסוג הסיוע שבו מדובר. תאריכי זכאות שמופיעים בדף זה נכונים לשנת הלימודים תשס"ד.

1. שיעורי עזר

 

בית הספר היסודי

 

החל משנת הלימודים תשס"ד, עברה מערכת החינוך היסודי לשיטת תקצוב חדשה (המפורטת בחוזר מנכ"ל תשסג10/ (ג)).  על פי השיטה החדשה, כל בית ספר מקבל תקציב שעות הוראה כללי, שגודלו נקבע על פי מספר התלמידים בבית הספר ועל פי הרקע החברתי-כלכלי שלהם. התקציב נקבע, תוך התחשבות בנתונים של תלמידי בית הספר כגון: השכלת ההורים, מספר האחים, עליית התלמיד, או אחד מהוריו לארץ לאחר שנת 1984, עלייה מארצות מצוקה (אתיופיה מוגדרת כאחת הארצות הללו), מגורים ביישוב בעדיפות לאומית א` וריחוק מקום המגורים מהערים הגדולות. בניגוד לנהוג בעבר, בית הספר אינו מקבל סל שעות עזר נפרד עבור תלמידים עולים, אלא תקציבו הכולל נקבע בהתאם למצב כלל תלמידיו.

 

בית הספר מפעיל את המשאבים האלו על פי שיקול דעתו, אך עליו האחריות למתן מענה לנושאים כמו תלמידים עולים ותלמידים מתקשים. כל בית ספר צריך לבנות תוכנית פעילות לכל שנת לימודים, המגדירה את הפעולות המתוכננות בשנה זו ואת המשאבים המוקצים לפעולות אלו. מנהל בית הספר צריך לבנות את התוכנית על בסיס כלל המשאבים העומדים לרשות בית הספר ולכלול בתוכה גם תוכנית לצמצום פערים על ידי טיפול פרטני לתלמידים הזקוקים לכך.

 

לפי סעיף 2.2 בחוזר המנכ"ל הנ"ל, על בית הספר להקדיש לפחות 60% מהשעות הפנויות (לאחר הקצאת השעות הנדרשות לקיום משך הלימודים המחייב ושעות התפקיד המחויבות), לטיפול בתלמידים מתקשים, כולל עולים. על בית הספר לבצע מיפוי מקצועי על מנת להגדיר מיהם התלמידים הזקוקים לסיוע זה. טיפול זה כולל הקצאת זמן נוסף (פרטני או בקבוצה קטנה), תכנית מותאמת, חומרי למידה ודרכי הוראה מגוונים, על פי צורכי הילד.

 

התוכנית הבית ספרית אמורה לעבור את אישור המפקח הכולל, אשר מתפקידו לוודא שהתלמידים הנזקקים לסיוע מיוחד, מקבלים אותו.

 

הורים, שימו לב! אמנם הקצאת שעות עזר לתלמידים העולים נתונה לשיקול דעתו של מנהל בית הספר, אך לפי חוק חופש המידע, זכותכם לקבל מבית הספר עותק של התוכנית השנתית שנקבעה.

 

שיעורי עזר לעולים בחטיבות הביניים ובתי ספר תיכוניים

 

השיעורים ניתנים על מנת לסייע לתלמיד לעקוב אחר החומר הלימודי שמועבר בכיתה וכדי למנוע פערים שעלולים לנבוע מקשיי שפה. על פי הנחיות משרד החינוך, שיעורי העזר מיועדים לתלמידים העולים בלבד, והם ינוצלו לעבודה עם תלמידים ולא לעבודה מנהלית. השיעורים צריכים להתאים לתכנים שהכתיב משרד החינוך. יש לדרוש כי המורים המלמדים שיעורים אלה, יהיו מורים המתאימים להוראת עולים, שעברו הכשרה והשתלמויות מתאימות.

 

שימו לב! קיים הבדל בין שיעורי העזר בחטיבות הביניים ובין בתי הספר העל יסודיים.

 

חטיבת הביניים

 

 תלמידים שעלו מה 1.1.91 עד 1.1.98 (נכון לשנה"ל תשס"ד) זכאים ל 1.5 שעות שבועיות.

תלמידים שעלו מה 2.1.98 (נכון לשנה"ל תשס"ד)  זכאים ל 1.75 שעות שבועיות.

תלמידים שעלו מה 1.1.82 עד 31.8.90 (נכון לשנה"ל תשס"ד) יקבלו סיוע לשנה אחת בלבד, של  שעה אחת בשבוע ל – 4 תלמידים באמצעות גף קליטת עליה במשרד החינוך.

 

 עפ"י חוזר מנכ"ל תשס/ 1(א) מספטמבר 1999, ביה"ס צריך לבנות תוכנית לניצול שעות העזר לתלמידים יוצאי אתיופיה, ולקבל עליה אישור מהמפקח לקליטת תלמידים עולים, המפקח הכולל ומנהל המחוז.

 

השעות צריכות להיות מנוצלות למטרות הבאות :

 

 

 

 

 

שיעורי העזר לתלמידים יוצאי אתיופיה יועברו בקבוצות של עד 5 תלמידים (למעט התוכנית למניעת נשירה והתמודדות עם מעברים).

 

  

בית ספר תיכון – חטיבה עליונה

 

ü     תלמידים עולים יוצאי אתיופיה שעלו ארצה מתאריך 1.1.91 ואילך, זכאים ל - 1.75 שעות שבועיות לתלמיד לטיפול בבעיות של שפה, סגירת פערים, הכנת     שיעורים מודרכת ולמידה מכינה, וטיפול פרטני לתלמידים בסכנת נשירה .

ü     תלמידים בכיתות י`, י"א, י"ב, הניגשים בסוף שנת הלימודים ל - 3 בחינות בגרות לפחות, זכאים בנוסף לכך ל -  1.25   שעות שבועיות, לצורך תגבור והכנה לבחינות בגרות.

 

2. אולפן

 

אין כל מדיניות המסדירה את לימודי העברית באולפן בחודשים הראשונים לאחר העלייה. בבתי ספר מסוימים מכניסים את התלמיד ישירות לכיתה רגילה, עוד לפני שלמד עברית. בתי ספר אחרים משתמשים, לפי יכולתם ושיקול דעתם, בתקציב שעות העזר לפתיחת כיתות אולפן בביה"ס.

 

3. סל קליטה לתלמידים עולים

 

משרד הקליטה, באמצעות משרד החינוך, מעניק סיוע במימון הוצאות חינוך כגון: ספרי לימוד, עזרי לימוד ועיון, טיולים וסל תרבות. זכאים לסיוע זה תלמידים שעלו לארץ, הן עפ"י חוק השבות והן עפ"י חוק הכניסה.

סכומי הסיוע לעולי אתיופיה משתנים לפי תאריך העלייה .

אם הנהלת ביה"ס גבתה מכם תשלום עבור הוצאות אלו, באחריותה לזכות אתכם על סכומי הסיוע להם אתם זכאים. זוהי חובתו של מנהל בית הספר ליידע אתכם על סכומי הסיוע ולדאוג לכך שהכסף ישמש לקליטת התלמידים העולים בלבד.

 

הורים, שימו לב !

 

מדובר בסכומי כסף משמעותיים. הסיוע לתלמידים עולים יוצאי אתיופיה עומד בשנת הלימודים הנוכחית (תשס"ד)  על סכומים אלו :

 

 

 

 

הורים - ודאו שביה"ס מזכה אתכם על הסכומים הללו !

 

 

4. בחינות הבגרות

 

על פי חוזר מנכ"ל מתאריך 3.11.03

 

מי זכאי להקלות ?

 

 התלמידים שעלו מאתיופיה מחולקים לשתי קבוצות, הנהנות מהקלות שונות:

"תלמיד עולה ותיק" - מי שהתחיל את לימודיו בישראל לפני כיתה י`.

"תלמיד עולה חדש" - מי שהתחיל את לימודיו בישראל בכיתה י` ומעלה.

 

עד מתי אפשר ליהנות מההקלות?

 

תלמיד עולה מאתיופיה זכאי להקלות במשך 12 שנים מיום ה- 1 בספטמבר, שאחרי מועד עלייתו .

 

 

לאילו הקלות זכאים?

 

ההקלות לתלמידים עולים בבגרויות משתנות לפי סוג הבגרות שבה התלמיד נבחן, והאם הוא מוגדר כעולה ותיק או כעולה חדש. ההקלות מרוכזות בטבלה הבאה:

 

 

 

·         עולה חדש או עולה ותיק יכול לבחור להיבחן באמהרית כשפה זרה ראשונה במקום אנגלית. הבחינה היא ברמה של 3- 5 יחידות לימוד והיא מספקת לצורך זכאות לבגרות כתחליף לבחינת החובה באנגלית. אבל, לפני שתוותרו על הבגרות באנגלית, כדאי לזכור, כי כמעט בכל המוסדות להשכלה גבוהה המועמדים נדרשים להציג תעודת בגרות, הכוללת לפחות 3 יחידות לימוד  באנגלית. לכן, אם אתם מעוניינים להמשיך ללימודים גבוהים, בגרות באמהרית אינה יכולה לשמש תחליף לבגרות באנגלית.

·         תלמידים שנולדו באתיופיה (גם אם אינם כבר בגדר עולים חדשים) יכולים לגשת לבחינת בגרות באמהרית כשפה זרה שניה, במקום ערבית. זאת בנוסף לבחינת בגרות באנגלית, ברמה של 3 יחידות לימוד לפחות. אבל, לפני שתוותרו על 4 יחידות לימוד באנגלית, חשוב לדעת, שלצורך קבלה לאוניברסיטה, תעודת הבגרות חייבת לכלול 4 יח"ל באנגלית (למעט אוניברסיטת בן גוריון, בה ניתן להתקבל עם 3 יח"ל באנגלית בצירוף 4 יח"ל באמהרית). לכן, גם למי שניגש לבגרות באמהרית, כדאי לשקול לא לוותר על 4 יח"ל באנגלית.

·         לשם פתיחת כיתה להכנה לבגרות באמהרית כשפה זרה שניה, נדרשים 25 תלמידים (אפשרי מגילאים שונים, או קבוצת לימוד משותפת למספר בתי ספר). לחילופין, יכול התלמיד לגשת לבחינה על אחריותו, ללא ציון מגן.

·         חשוב לציין, כי תלמיד עולה זכאי לתוספת זמן של 15 דקות לכל שעת בחינה.

·         בכל הבחינות (למעט "ידיעת הלשון לעולה החדש") רשאי התלמיד להשתמש במילון ו/או במונחון עברית-אמהרית /אמהרית-עברית.

 

 

תעודת הבגרות מהווה כרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה. ודאו שבית הספר מממש את חובתו ומזכה את התלמידים בהקלות בבחינת הבגרות !!

 

5. שימוש בשפת אם

 

עפ"י חוזר מנכ"ל נט/ 10 (א) מיוני 1999:

1.         יש לתת לגיטימציה לעולים לדבר בשפת אמם. יחד עם זאת, ההוראה והשיחה הפומבית בכיתה בין המורה לתלמידים ובינם לבין עצמם, יתקיימו בעברית.

2.         יש להבטיח זמינות של מילונים דו לשוניים וספרי עזר ועיון בשפות הקריאה של הילדים.

 

עפ"י חוזר מנכ"ל סב/ 1(א) מספטמבר 2001:

אין להציע לילד עולה לשנות את שמו.

מומלץ לעסוק במקורות לשמות הילדים, כדי לעודד את התלמידים לשמר את השם המקורי שנתנו להם הוריהם.

 

קליטת תלמידים עולים בבית הספר

עפ"י חוזר מנכ"ל תשס"א /9א

 

§         בכל בית ספר יהיה צוות קליטה מצומצם, שתפקידו לתכנן תכנית קליטה כוללנית, לדאוג למימושה ולנהל מעקב אחריה.

§         בימים הראשונים בבית הספר יש לקיים קבלת פנים אישית לכל ילד עולה ומשפחתו על ידי המנהל וצוות הקליטה. פגישה זו תכלול שיחת היכרות ומתן מידע על בית הספר.

§         צוות הקליטה אחראי לכך שהתלמיד יקבל הסבר ברור ומובן על המורים שילמדו אותו, מהי מערכת השעות שלו, והיכן חדרי הלימוד שבהם ילמד. רצוי שבית הספר יחלק לילד ולהוריו גם ידיעון באמהרית, הכולל את דפוסי ההתנהגות בבית הספר, סדר היום, מועדי שיעורים והפסקות, טלפונים של בית הספר וכו`.

§         צוות הקליטה אחראי לכך שלתלמיד ייערך סיור מדוקדק בבית הספר, כדי      להפוך את הסביבה החדשה למוכרת.

§         צוות הקליטה ימנה מורה, שיהיה הכתובת לתלמיד העולה בכל דבר ועניין.

§         לכל תלמיד עולה תיבנה בחודש הראשון ללימודיו, תוכנית קליטה אישית בהתאם לידוע על התלמיד ועל תפקודו. התכנית תיבנה בשיתוף המחנך, מורה לעולים, רב בית הספר והיועץ או הפסיכולוג. בתכנית ייקבעו דברים כמו – מספר שעות העזר שיקבל התלמיד ובאיזה מסגרת (שיעור יחידני, שיעור בקבוצה, שיעור בכיתת האם וכו`), קביעת חונך אישי מקרב התלמידים ומורה מלווה לחונך, תכנון מפגשים עם ההורים, שילוב התלמיד בפעילויות מיוחדות בהתאם לכשרונותיו והעדפותיו.

תכנית זו תיבדק ותוערך מספר פעמים בשנה, בתאריכים שייקבעו מראש.

 

בנוסף להוראות המחייבות הללו של משרד החינוך לגבי קליטת עולים, להלן המלצות לקליטת תלמידים עולים מתוך חוזר מנכ"ל נד/ 7 ממרץ 1994 :

 

 

ü   חלוקת איגרת בטיחות בדרכים ברוסית ובאמהרית, שיצאה ע"י המחלקה לבטיחות בדרכים במשרד החינוך.

ü   ניתן לקיים בביה"ס מחסן לחפצים משומשים, צעצועים, ספרים בעברית קלה .

ü   בכל בי"ס יהיו מילונים בשפות ארץ המוצא של התלמידים.

ü   הקמת מדור בספריית ביה"ס ובו ספרים בשפת ארץ המוצא של התלמידים העולים.

ü   ניצול השיעורים במקצועות הלימוד השונים, כדי ליצור עבודה משותפת לתלמידים עולים וותיקים.

ü   יצירת קבוצות עבודה משותפות לתלמידים ותיקים ועולים במקצועות ההעשרה (אמנות, מלאכה וכו).

ü   שיתוף התלמידים העולים בשיעורי חינוך/חברה.

 

ü   קיום מפגשים של עולים חדשים עם עולים ותיקים מאותה ארץ.

ü   הכנת התלמידים הותיקים לקליטת התלמידים העולים ע"י מפגש עם אנשי מקצוע, צפייה בהצגות, לימוד קטעי ספרות בנושא, משחקים ודינמיקה.

ü   פרויקט אימוץ תלמידים עולים ע"י תלמידים ותיקים, כולל תגמול התלמידים החונכים.

ü   ניצול כישוריהם של תלמידים עולים בעלי כשרונות מיוחדים (ציור נגינה משחק שירה).

ü   לימוד שירים ומשחקים מארצות המוצא של התלמידים העולים.

ü   מדור בעיתון ביה"ס בנושאי קליטת עליה.

ü   הקמת קבוצות תמיכה לתלמידים עולים.

ü   הזמנת משפחות העולים לחגיגות ולטקסים הבית ספריים .

ü   הקדשת תשומת לב מיוחדת לעולים ולבני משפחותיהם בחגים.

ü   סיורים באזורי המגורים וטיולים ברחבי הארץ לחיזוק הקשר עם הארץ .

ü   מפגשים להורי התלמידים העולים בשפתם.

ü   מפגשים משותפים להורי התלמידים העולים עם הורי הילדים הקולטים.

ü   שיתוף הורים עולים באופן פעיל בחיי בית הספר.

ü   הכנת מילון/שיחון בסיסי לשימוש המורים הקולטים תלמידים עולים.

ü   רצוי שכל מידע הניתן להורים עולים בכתב, יתורגם לשפתם.

ü   מינוי אנשי קשר בביה"ס דוברי שפת העולים, אשר יודרכו ע"י הפסיכולוג או היועץ       

ü   ויהיו נוכחים בכל המפגשים בין המורה להורים העולים. (חוזר מנכ"ל מיוחד י"ז ממאי 96).

 

       לידיעתכם!

ארגון הל"ה הוציא לאור שיחון עברי אמהרי בנושאי חינוך. השיחון כולל כ- 300 ערכים עם תעתיק בעברית, הנוגעים לכלל תחומי החיים בבית הספר, וכן קלטת אודיו באמהרית בנושא זכויות הורים במערכת החינוך, המופצת בקרב הורים.

השיחון ניתן לרכישה במשרדי ארגון הל"ה.

 

קו פתוח לתלמידים יוצאי אתיופיה

משרד החינוך ומרכז ההיגוי של עולי אתיופיה מפעילים קו פתוח לתלמידים עולים יוצאי אתיופיה והוריהם. הקו הפתוח מופקד על קידום זכויות התלמידים יוצאי אתיופיה מגן הילדים ועד כיתה י"ב. לרשותכם עומדת יועצת, דוברת השפה האמהרית, אליה ניתן לפנות לקבלת סיוע, מידע וייעוץ בשאלות הקשורות לבית הספר.

שעות הפעילות של הקו הפתוח – ימים ב`, ג`, ה` בין השעות 09:00 – 16:00

מספרי הטלפון של הקו הם:  1-800-222-003 (חיוג חינם), 02-5602538, 02-5602539

 

 

 

מכינות קדם אקדמיות

 

 

הלימודים במכינה קדם אקדמית מיועדים למי שאין בידיו בגרות מלאה, או למי שמעוניין לשפר את ציוניו בבגרות, לצורך קבלה ללימודים אקדמיים. ישנן כ – 50 מכינות שונות ברחבי הארץ, הפועלות ליד מוסדות להשכלה גבוהה: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכללות לחינוך ומכללות אזוריות. המכינות פועלות בפיקוח האגודה לקידום החינוך שליד משרד החינוך ובמימון משרד הביטחון, הועדה לתכנון ותקצוב השכלה גבוהה ומינהל הסטודנטים.

 

מסלולי הלימוד במכינות השונות הנם מגוונים ומטרתם להקנות לתלמידים תעודת בגרות או תעודת מכינה, שהיא תחליף לתעודת הבגרות, לצורך הקבלה ללימודים אקדמיים.

לתשומת לבכם! במסלולים לתעודת מכינה הציונים אינם נכללים בתעודת הבגרות, אלא בתעודת המכינה בלבד. תעודה זו לא מתקבלת בכל מוסד להשכלה גבוהה, ועליכם לבדוק האם היא מוכרת על ידי המוסד בו אתם מעונינים להמשיך ללמוד.

 

מי זכאי לסיוע בלימודיו במכינה ?

צעירים וצעירות בני העדה האתיופית בגילאים 18-26, יוצאי צבא או שירות לאומי, או בעלי פטור משירות צבאי (מועמדים מעל גיל 26 יפנו לאגף הפיקוח באגודה לקידום החינוך לקבלת אישור מיוחד). ניתן ללמוד במכינה גם לפני הגיוס, בתיאום עם לשכות הגיוס של צה"ל. 

 

מהם תנאי הקבלה למכינה ?

לכל מכינה תנאי קבלה משלה, אותם עליכם לבדוק במכינה בה הנכם מתעניינים. כל המכינות דורשות עמידה במבחן כניסה מסוג כלשהו, וחלקן אף דורשות יותר מאחד. ברובן נדרש מבחן מימ"ד, בחלקן (בעיקר במכינות האוניברסיטאיות) נדרש מבחן פסיכומטרי ולעיתים גם מבחן פנימי, ובחלקן (במכינות שליד המכללות לחינוך) נדרש מבחן סף.

 

מבחן מימ"ד (מבחן ידע למכינה דו שלבית) הוא המבחן המרכזי, הנדרש ברוב המכינות. הציון הנדרש במבחן זה משתנה ממכינה למכינה. זהו מבחן מיוחד, המותאם למיון מועמדים למכינות. הוא דומה במתכונתו לבחינה הפסיכומטרית, אך הוא קל יותר. במרבית המקרים, הציון לא ימנע את קבלתכם למכינה, אלא ישמש לייעוץ והכוונה למסלול המכינה המתאים לכם. המבחן כולל שלושה תחומים – אנגלית, עברית וחשיבה מתמטית, אורכו כשלוש עד ארבע שעות והציונים בו נעים בין 150 ל- 620.

הרישום למבחן מימ"ד והמבחן עצמו מתקיימים במכינה. בעת ההרשמה, בקשו פרטים לגבי מועד המבחן וכן ערכת הכנה .

 

המבחן הפסיכומטרי הנו מבחן ארצי הנערך בחמישה מועדים בשנה על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה. המכינות אינן מטפלות ברישום למבחן זה ויש להירשם אליו באופן עצמאי. ערכת הרשמה למבחן, הכוללת פרטים על מועדי הבחינה ונוהליה, טופס הרשמה וחוברת הכנה, ניתנת לרכישה ברשת "סטימצקי" ובחנויות הספרים באוניברסיטאות .

 

בכל המכינות מתקיימים לימודי בוקר ובחלקן מתקיימים גם לימודי ערב.  שנת הלימודים נפתחת בדרך כלל בחודשים ספטמבר אוקטובר, אך ישנן מכינות בהן ניתן ללמוד גם במסלול חורף המתחיל  בינואר-פברואר.

 

מסלולי הלימוד במכינות

הלימודים במכינה מותאמים לכל תלמיד באופן אישי, בהתאם למקצועות החסרים לו לצורך השגת תעודת הבגרות הנדרשת לו. הלימודים מתקיימים באחד מהמסלולים הבאים, על פי נתוני התלמיד:

 

מסלול חד שלבי: מיועד למי שחסרות לו לכל היותר 14 יחידות לימוד להשלמת הבגרות, או למי שמעוניין לשפר את ציוניו. אורך הלימודים במסלול זה הוא שנת לימודים אחת. הלומדים במסלול זה זכאים גם להשתתפות בקורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית.

באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן גוריון נפתח כל שנה מסלול חד שלבי ייחודי ליוצאי אתיופיה. במספר מכינות נוספות נפתחות כיתות ייחודיות ליוצאי אתיופיה, בעיקר לאלו הזכאים להיבחן בתנאי בגרות לעולים (ראה בפרק על בגרות).

 

מסלול דו שלבי: מיועד למי שסיים 11-12 שנות לימוד וחסרות לו יותר מ- 14 יחידות לימוד להשלמת הבגרות. אורך הלימודים במסלול זה הוא שתי שנות לימוד. מסלול זה קיים רק במכינות שליד מכללות ולא במכינות האוניברסיטאיות.

 

מסלול תלת שלבי מתוגבר ייחודי: מיועד לעולים חדשים שהגיעו ארצה בחמש השנים האחרונות, אשר למדו באתיופיה מספר שנים מועט. אורך המסלול עד שלוש שנות לימוד.

 

מסלול מכינות עולים: מסלול זה קיים במכינות שליד האוניברסיטאות והטכניון. המסלול מיועד לעולים חדשים אשר ברשותם תעודת בגרות או תעודה על תיכונית מחו"ל.

 

מסלול ערב ייחודי: מיועד לבעלי משפחות שאינם יכולים ללמוד במסגרת יומית. פתיחת מסלול כזה מותנית בהחלטת אגף הפיקוח באגודה לקידום החינוך ובמספר הנרשמים.

 

מסלול מדורג: מיועד למועמדים המעונינים להיבחן במקצוע אחד או שניים במועד קיץ או חורף.

 

מכינה לפרוייקט "עתידים": מסלול זה מתקיים במספר מוסדות כגון הטכניון ומכון לב בירושלים. זוהי מכינה בת שנה אחת לבוגרי תיכון המיועדים להשתלב בפרוייקט "עתידים" במסגרת העתודה האקדמית. המשתתפים בפרוייקט ירכשו מקצוע בתחום ההנדסה או המדעים המדויקים טרם גיוסם לצה"ל.

לפרטים נוספים על הפרויקט יש לפנות ישירות למשרדי הפרוייקט בטלפונים :

 03-5720005 , 03-5720277 ,056-259995

 

שימו לב - סטודנטים עולים מאתיופיה במכינות זכאים להקלות, המופיעות בפרק "בחינות הבגרות", במשך 12 שנה (לא כולל שירות בצה"ל) מיום ה- 1.9 שאחרי מועד  עלייתם .

 

מהם התנאים לקבלת סיוע ?

כעיקרון, כל מי שנולד באתיופיה, וכן ילידי הארץ, שהוריהם עלו מאתיופיה לאחר 1980 זכאים לסיוע. חלק ממרכיבי הסיוע ממומנים על ידי האגודה לקידום החינוך ומשרד הביטחון וחלקם על ידי מנהל הסטודנטים במשרד הקליטה. המכינה אליה יירשם הסטודנט תדריך אותו כיצד עליו לפעול על מנת לממש את הסיוע לו הוא זכאי.

 

איזה סיוע ניתן לקבל במהלך הלימודים במכינה?

ליוצאי אתיופיה ניתן סיוע כלכלי נרחב במהלך הלימודים, על מנת שיוכלו להקדיש את מירב המאמצים ללימודים. התשלומים מועברים באמצעות המכינה . 

הסיוע כולל :

   -   מימון שכר לימוד .

   -   מגורים חינם במעונות או כפרי נוער. במידה ואלו אינם קיימים, ניתן סיוע של     

       עד 550 ₪ בחודש להשתתפות בשכר דירה. השוהים בכפרי הנוער זכאים

       לארוחות בוקר וערב ונדרשים להקדיש ארבע שעות שבועיות לפעילות          

       חברתית.

  -   דמי קיום – חיילים משוחררים ויוצאי שירות לאומי זכאים למלגת קיום בגובה של   

      כ- 1,200 ₪ בחודש על פי החוק לחיילים משוחררים. תלמידים אחרים יקבלו

      דמי קיום מופחתים מהאגודה לקידום החינוך או ממינהל הסטודנטים לפי

      נתוניהם וזכאותם.

  -   מימון שיעורי עזר – קיימים במכינות רבות גופים מתנדבים המעניקים שיעורי      

 עזר אישיים וקבוצתיים ללא תשלום. בנוסף, כל תלמיד זכאי למימון שיעורי עזר בשווי של עד  1,500 ₪ לשנה.

  -   מימון קורס הכנה לפסיכומטרי –  לתלמידים הלומדים במסלולים החד שלביים

      נפתחות במקרים רבים קבוצות ייחודיות של יוצאי אתיופיה במסגרת המכינה   

      עצמה.

  -   סיוע כספי במימון אבחון לקויות למידה.

  -   מימון הסעות מהמעונות או כפר הנוער אל המכינה. לתלמידים הגרים בבית  

      הוריהם או בדירה משלהם, האגודה לקידום החינוך מאשרת במקרים חריגים      

      מימון נסיעות כתחליף למימון המעונות.

  -   סיוע במימון ספרי הלימוד.

  -   מימון תשלומי מבחן מימ"ד.

 

שימו לב!  דמי הסיוע המפורטים משתנים משנה לשנה.

 

במכינות בהן קבוצה גדולה של סטודנטים יוצאי אתיופיה ישנו רכז יוצאי אתיופיה, אליו ניתן לפנות בבעיות שונות. 

לקבלת חוברת מידע בנושא, ייעוץ והכוונה, ניתן לפנות לרכז יוצאי אתיופיה באגודה לקידום החינוך, בטלפון    02-6441133.

 

 

מכינת קדם הנדסאים (מכללה טכנולוגית )

 

מכינה זו מיועדת למעוניינים ללמוד לקראת תואר הנדסאי.

כדי להתקבל ללימודי הנדסאי נדרשת תעודת בגרות מלאה או תעודת בגרות חלקית, הכוללת ציון חיובי  במתמטיקה (3 יחידות לימוד), אנגלית (3 יחידות לימוד) והבעה עברית (1 יחידות לימוד).

המכינה מיועדת למי שאינם עומדים בתנאי קבלה אלו .

המקצועות הנלמדים במכינה זו הם: מתמטיקה, אנגלית, הבעה עברית, מחשבים, מיומנות למידה ופיסיקה .

עמידה בהצלחה בבחינות סיום המכינה מהווה תנאי קבלה ללימודי הנדסאים .

שימו לב !! ציוני הבחינות במכינה זו אינם תחליף לציוני הבגרות ואינם נכללים בתעודת הבגרות. תעודת סיום המכינה הקדם הנדסאית מאפשרת קבלה למכללות להנדסאים בלבד ולא למוסדות לימוד אחרים .

 

סיוע הניתן ליוצאי אתיופיה במהלך הלימודים

הסיוע ניתן על ידי משרד הביטחון לזכאים על פי חוק חיילים משוחררים, אשר התחילו בלימודיהם במכינה עד גיל 26. מינהל הסטודנטים מסייע למי שאינם זכאים על פי חוק חיילים משוחררים. סיוע זה ניתן למי שהחלו בלימודיהם עד גיל 24.

שכר לימוד

משרד הביטחון מממן 80% משכר הלימוד של הזכאים על פי חוק חיילים משוחררים ומנהל הסטודנטים משלים את היתרה.

למי שאינם זכאים על פי חוק חיילים משוחררים, ניתן מימון מלא לשכר הלימוד על ידי מנהל הסטודנטים. 

מלגות קיום

סטודנטים הלומדים תוכנית מלאה במכינה, זכאים בתקופת לימודיהם במכינה למלגת קיום בגובה 600 ₪ מטעם מנהל הסטודנטים.

 

לימודים גבוהים ואקדמיים

 

כחלק מהמגמה לעודד צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה לרכישת השכלה גבוהה, ניתן סיוע נרחב על ידי מינהל הסטודנטים, לסטודנטים וסטודנטיות בני העדה, אשר בחרו בלימודים גבוהים אקדמיים. לימודים אקדמיים אינם כוללים רק תואר אוניברסיטאי, אלא גם תארים אקדמיים הניתנים על ידי מכללות רבות ברחבי הארץ, לימודים לתעודת הוראה או לתואר בהוראה במכללות החינוך, לימודים לתואר במכללות להוראת החינוך הגופני, לימודי תואר בבתי הספר לאמנויות, לימודי הנדסאים במכללות הטכנולוגיות, ועוד.

בחירה נכונה של  מסלול הלימודים ומוסד הלימודים היא צעד ראשון להצלחה. בנוסף לבירור מדוייק של דרישות הקבלה למוסד ולמסלול המבוקש, יש להקפיד לבדוק לפני ההרשמה, האם המוסד הנו מוסד מוכר לסיוע על ידי מינהל הסטודנטים. ישנם מוסדות לימוד שאינם מוכרים על ידי המינהל, כמו למשל שלוחות של מוסדות לימוד מחו"ל, ומימון הלימודים בהם עשוי להיות לנטל.

אם אתם מתלבטים בבחירת תחום הלימודים או מבקשים לשנות חוג לימודים, תוכלו לפנות למינהל הסטודנטים לקבלת ייעוץ ומידע. במקרים מסויימים מפנה המינהל לשירותי הכוון ואיבחון מקצועי מטעמו.

 

כדי לקבל סיוע ממינהל הסטודנטים יש לעמוד בכל התנאים הבאים :

1.    תעודת בגרות מלאה או תעודת סיום מכינה קדם אקדמית, או תעודת סיום מכינה טכנולוגית להנדסאים .

2.    קבלה ללימודים במעמד סטודנט/ית מן המניין.

3.    תחילת לימודים כסטודנט/ית מן המניין תוך שנה ממועד סיום המכינה. במידה ולמדת במכינה לפני שירותך הצבאי או הלאומי, זמן השירות לא ייחשב.

4.    סטודנטים/ות לתואר שני נדרשים להתחיל בלימודיהם תוך שנתיים מסיום הלימודים לתואר הראשון.

5.    בלימודי תואר ראשון, תעודה או הסמכה, הסיוע ניתן רק למי שהחלו בלימודיהם עד גיל 28, ובלימודי תואר שני הסיוע ניתן למי שהחלו את לימודיהם עד גיל 40.

 

מהו הסיוע הניתן על ידי מינהל הסטודנטים ?

 

שכר לימוד

כעיקרון מינהל הסטודנטים מסייע במימון מלא של שכר הלימוד לפי מספר שנות הלימוד התקניות במסלול .

עם זאת, סטודנטים המאריכים את תקופת הלימודים מסיבות שונות, יכולים לפנות למינהל בבקשה לאישור מימון שכר הלימוד לשנה אחת נוספת וזאת בתנאי שהם לומדים ברצף, ללא הפסקת לימודים. כמו כן, סטודנטים אשר סיימו את לימודיהם במסלול לא אקדמי ובידיהם תעודת הסמכה להוראה או לסיעוד או תעודת הנדסאי, יוכלו לקבל סיוע במימון שכר הלימוד לשנתיים לכל היותר, לצורך השלמת תואר אקדמי באותו תחום בו הם הוסמכו .

גובה שכר הלימוד הממומן הוא לכל היותר שכר לימוד אוניברסיטאי (העומד נכון לתשס"ג על 9,300 ₪ לשנה). במוסדות ובמכללות הגובים שכר לימוד גבוה יותר, יהיה עליכם לממן את יתרת שכר הלימוד. כך גם לגבי לימודים לתואר מקביל נוסף – שכר הלימוד לתואר הנוסף אינו ממומן על ידי המינהל .

כעיקרון, לא יינתן סיוע למימון שכר לימוד עבור שנת לימודים חוזרת, בין אם הסיבה היא כישלון בלימודים או שינוי תחום הלימודים, אלא אם יינתן אישור מיוחד על ידי הועדה לשינוי מסלול במינהל הסטודנטים.

 

מלגות קיום

בנוסף למימון שכר הלימוד, מעניק מינהל הסטודנטים סיוע במימון המחיה לסטודנטים הזכאים. גובה המלגה הוא עד 600 ₪ לחודש (נכון לשנת הלימודים תשס"ג). בכל שנת לימודים יקבל הסטודנט עד תשעה חודשי מלגות .

שימו לב! מלגות הקיום אינן משולמות רטרואקטיבית ולכן, חשוב לממש את זכאותכם לסיוע החל מהחודש הראשון ללימודים .

 

 

 

שימו לב! כל הרשומים להלן אינם זכאים לסיוע במלגות קיום :

            סטודנט הלומד באוניברסיטה הפתוחה.

סטודנט הלומד בתוכנית לימודים חלקית (פחות מ- 50% מתוכנית הלימודים המלאה).

            סטודנט הלומד במסלול ערב או במסלול הנדסאים משולב יום וערב.

            סטודנט הלומד לתואר שני.

            סטודנט הלומד לימודי הסבה או תעודה לאחר תואר.

            סטודנט מכינה הלומד במסלול מכינה חלקית או במסלול מדורג.

 

סיוע נוסף

סיוע בלימודים – מינהל הסטודנטים מאפשר לסטודנטים לקבל שיעורי עזר, חונכות ועזרה לימודית. הסיוע יכול להיות במסגרת אישית או קבוצתית והוא ניתן באמצעות מוסד הלימודים. אם אתם זקוקים לסיוע ותמיכה בחומר הלימודי, פנו אל מוסד הלימודים, או אל מינהל הסטודנטים במחוז המטפל בכם .

פעילות חברתית – מינהל הסטודנטים מקיים אירועים, פעולות חברתיות, טיולים וסמינרים עבור הסטודנטים באמצעות מדריכים חברתיים, הפועלים מטעמו במוסדות הלימוד   ובמעונות .

תמיכה אישית – סטודנט המרגיש מצוקה נפשית ואישית הקשורה בלימודים או בבעיות משפחתיות ואישיות, יכול לפנות בבקשה לסיוע מגורם מקצועי, עובד סוציאלי, פסיכולוג, או מדריך, באמצעות מינהל הסטודנטים.

 

חובות הסטודנט

הסיוע הניתן הינו נרחב, וזאת מתוך מטרה לעודד סטודנטים בני העדה, לסיים בהצלחה את לימודיהם ולהשתלב בחברה הישראלית. לפיכך, נדרשים הסטודנטים להראות רצינות והשקעה בלימודים וכן לתרום מזמנם לסיוע בקהילה. דרישות אלו מהוות תנאי לקבלת הסיוע משנה לשנה.

 

בכל תחילת שנת לימודים יש להגיע למשרדי מינהל הסטודנטים במחוזות ולהגיש בקשה לקבלת התחייבות למימון שכר הלימוד ומלגות קיום לאותה שנה. לשם כך תידרשו להוכיח הצלחתכם בלימודים, שמשמעה ציון עובר במבחנים ובעבודות. לצורך אישור המשך הסיוע יש להציג גליון ציונים ואישור מעבר לשנת הלימודים הבאה. במוסדות הדורשים שליטה ברמה מסויימת באנגלית, כחלק מחובות התואר, יידרש הסטודנט ללמוד בכל סמסטר קורס אנגלית על פי הרמה אליה מויין, עד לעמידה ברמת הפטור הנדרשת. סטודנט שלא יוכיח לימודים בקורס באנגלית לא יוכל לקבל התחייבות למימון שכר לימוד ודמי קיום.

 

הפסקת לימודים: סטודנט המפסיק את לימודיו מיוזמתו או שלימודיו הופסקו על ידי המוסד, חייב להודיע למינהל הסטודנטים מיד עם הפסקת לימודיו, גם אם עדיין לא הסתיימה שנת הלימודים. סטודנט, שלא הודיע על הפסקת לימודיו במועד, יידרש להחזיר את מלוא הסכום שקיבל עבור התקופה שבה לא למד .

 

שח"ק (שרות חברתי קהילתי) – סטודנטים הנעזרים במינהל הסטודנטים מחוייבים להשתתפות בפרוייקט שח"ק, במסגרתו ייתנו סיוע לקהילה כגון סיוע לקשישים, למשפחות במצוקה ולילדים הזקוקים לליווי ועזרה בלימודים .

סטודנט המקבל מימון עבור שלוש שנות לימוד יחוייב בפעילות בהיקף של 120 שעות בסך הכל. סטודנט המקבל מימון עבור יותר משלוש שנות לימוד, יחוייב בפעילות בהיקף של 240 שעות. הפעילות בפרוייקט מתחילה בשנה השלישית לקבלת הסיוע מהמנהל. ניתן להקדים ולבצע אותה בשנה השנייה או במהלך חופשת הקיץ במסגרת פעילות מרוכזת.

סטודנטים לתואר שני חייבים בפעילות בהיקף 120 שעות ונדרשים לבצעה בשנה הראשונה ללימודי התואר השני .

חובת שח"ק חלה על כל הסטודנטים, למעט נשים בהריון והורים לילדים.

כיצד תממשו את זכויותיכם ?

 

מינהל הסטודנטים מטפל בסטודנטים, באמצעות משרדי המינהל, בארבעה מחוזות שונים ברחבי הארץ (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע). למשרדי המינהל במחוז ניתן לפנות בכל עניין הקשור בסיוע אותו נותן המינהל כגון קבלת מידע וייעוץ בקשר ללימודים, פתיחת תיק סטודנט לצורך מימוש זכאותכם, קבלת התחייבות למימון שכר לימוד ומלגת קיום ועוד.

לצורך בדיקה ומימוש של זכאותכם לסיוע, עליכם לפנות אל משרד המחוז הקרוב אליכם לפתיחת תיק סטודנט. לצורך כך, עליכם להביא עמכם תעודת זהות, תעודת שחרור מצה"ל או אישור מלשכת הגיוס על דחיית השירות, תעודת עולה שלך או תעודת עולה של הוריך אשר פרטיך מופיעים בה, וכן תעודת בגרות מלאה או תעודת סיום מכינה. במידה וכבר התקבלתם למוסד לימודים כלשהו, הביאו עמכם את אישור הקבלה.

 

 

משרדי מינהל הסטודנטים במחוזות:

מחוז ירושלים – רח` הלל 15, ירושלים.  טלפון: 02-6214538, 02-6214540 

פקס: 02-6249485.

מחוז תל אביב – רח` אסתר המלכה 6, תל אביב. טלפון: 03-5209155 

פקס: 03-5209178.

מחוז חיפה – רח` פל ים 15, חיפה. טלפון: 04-8631147 04-8631148

פקס: 04-8631142.

מחוז באר שבע – רח` שזר 31, באר שבע. טלפון: 08-6261228, פקס: 08-6285058

 

כמה עצות נוספות

·        לתשומת לבכם, החוק מחייב אתכם כסטודנטים, להיות מבוטחים בביטוח הלאומי. מוסדות הלימוד מעבירים למוסד לביטוח לאומי את פרטי הסטודנטים הלומדים אצלם, על מנת לאפשר לו לדרוש מהם את תשלום דמי הביטוח. אם אתם עובדים במהלך הלימודים, דמי הביטוח ישולמו באמצעות המעסיק, אך אם אינכם עובדים, עליכם לשלם את דמי הביטוח ישירות למוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, מומלץ לפנות מיוזמתכם ולבדוק את חובותיכם על מנת לא לגלות בעתיד חובות גבוהים, הכוללים קנסות, ריבית והצמדה .

·        מומלץ לבדוק, האם מוסד הלימודים שלכם מעניק הקלות, או הטבות נוספות לסטודנטים יוצאי אתיופיה – לדוגמה, באוניברסיטת בר אילן ניתנת תוספת זמן קבועה במבחנים לאורך כל תקופת הלימודים .

 

            מלגות ייחודיות לסטודנטים יוצאי אתיופיה

1.    ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה – כתובת: בנין כי"ח, חדר 103, רחוב אגריפס 42 ירושלים 94301. טלפון – 6245104-02, פקס – 6245102-02. ניתן להגיש בקשות למלגה לאורך כל השנה .

2.    התאחדות עולי אתיופיה – כתובת: רחוב השפלה 2, ת.ד. 37221, תל אביב. טלפון – 5377493-03. ניתן להגיש בקשות למלגה לאורך כל השנה.

3.    קרן חנן עינור – כתובת: רחוב אלחריזי 3, ירושלים, 92421. טלפון – 5639010-02, פקס – 5671936-02. דוא"ל – www.kerenaynor.co.il.

 

ארגון הל"ה מזמין אתכם לקחת חלק בפרוייקטים שאנו מפעילים ברחבי הארץ, במטרה לממש את זכויותיכם ולקדם את ההישגים הלימודיים של ילדיכם :

ü     השתלמויות בנושא "מעורבות הורים בחינוך ילדיהם", הנערכות במקום מגוריכם .

ü     סיוע, ייעוץ, ליווי ותמיכה למשפחות שזכויות ילדיהם נפגעו במערכת החינוך.

ü     ימי עיון וסמינרים להורים ופעילים, המקנים מידע וכלים לקידום תלמידים עולים .הוסף תוכן...