מעורבות הורים בחינוך
הורים שותפים לעיצוב עתיד ילדיהם
הורים רבים נוהגים לחשוב, כי מהרגע בו הכניסו את ילדם לגן או לבית הספר, עוברת האחריות לחינוכם לידי הגננת, המורה, המנהלת או משרד החינוך. זוהי טעות !
הורים הרוצים בחינוך טוב לילדיהם צריכים להיות מעורבים! קיומה של מערכת חינוך טובה אפשרית, רק כאשר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הגורמים האחראים לתהליך החינוכי: הממסד החינוכי, הקהילה המקומית, ההורים והתלמידים.
סוגים של מעורבות הורים
קיימים חמישה דפוסים של מעורבות הורים המאופיינים בסוגים שונים של פעילות:
א. ההורה כלקוח פאסיבי - רמת פעלתנות נמוכה הכוללת פעילויות יזומות על-ידי בית-הספר, כשההורים נוטלים בהן חלק כמשתתפים פאסיביים – מקבלים מידע, מוזמנים למסיבות וכיו"ב.
ב. ההורה כמשאב - מעורבות המתבטאת באספקת משאבים ושירותים לבית-הספר ובכלל זה: הכנת כיבוד למסיבות, עבודות אחזקה ושמירה, הסעות וליווי לטיולים ותשלומים למימון פעילויות בית-ספריות, שאינן מתוקצבות על-ידי המוסדות הציבוריים.
ג. ההורה כמקבל שירותים - דפוס מעורבות המתבטא בקיומן של פעילויות בית-ספריות מיוחדות להורים, שמטרתן העשרת הידע של ההורים בתחום החינוך כגון: הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך ופסיכולוגיה; חוגים, דינמיקה קבוצתית, טיולים משפחתיים עם צוות בית-הספר וכדומה.
ד. ההורה כשותף פעיל בתהליך החינוכי - שותפות פעילה של ההורים בחיי בית-הספר ובתהליכים החינוכיים המתרחשים בו. מעורבות זו מתאפיינת בפעילויות כגון: מפגשי מורים-הורים, הורים כמרצים בתחום התמחותם וכיו"ב.
ה. ההורה כשותף בקביעת מדיניות בית-הספר ובעיצוב אופיו החינוכי-חברתי - דרגת מעורבות גבוהה ביותר ויישומה בא לידי ביטוי בשיתופם של ההורים בתהליכי קבלת החלטות לעיצוב דיוקנו של בית-הספר, מטרותיו והדרכים להשגתן. במסגרת זו משתתפים ההורים יחד עם צוות בית-הספר בוועדות שונות ובדיונים משותפים לקבלת החלטות במגוון נושאים ביניהם: כללי התנהגות ומשמעת, שיקולים חינוכיים בקביעת הקריטריונים לחלוקה להקבצות במקצועות לימוד שונים, תכנון והעשרת תכניות-לימודים מעבר למסגרת לימודי החובה הפורמליים ועוד.
סוגים של התארגנויות הורים
א. נציגות הורים בבית-הספר
משרד החינוך מבחין בין שלוש נציגויות הורים בבתי-הספר
מתוך חוזר מנכ"ל מיוחד י"ז ממאי 1996 "בית-הספר וההורים" פרק 2 עמ' 10-12:
ü נציגות הורים כיתתית (ועד כיתה)
ü נציגות הורים בית-ספרית (ועד הורים מרכזי, מועצת הורים מוסדית)
ü נציגות הורים מוסדית (ועד הורים מוסדי)
ü הנציגות תיבחר בבחירות דמוקרטיות, במהלכה של פגישת ההורים הכיתתית, שתתקיים לא יאוחר מהחודש השני לשנת הלימודים. הנציגות תיבחר בדרך של הצעת מועמדים, הצבעה ורישום פרוטוקול. הנציגות תקבל את החלטותיה ברוב דעות ותביאן לידיעת יתר ההורים. משך כהונת ועד הכיתה הוא עד לבחירות הועד החדש, בתחילת שנת הלימודים הבאה, אלא אם כן ייווצר צורך להחליף את הנציגות, או להכניס חברים חדשים במרוצת השנה. ההחלטה על כך תהייה בסמכות אסיפת ההורים הכיתתית.
מורכבת מנציגים של הועדים הכיתתיים ונבחרת באופן הזה: בישיבתו הראשונה של ועד הכיתה, ייבחר נציג מטעמו לנציגות בית-הספר. זהו הפורום הבוחר את יו"ר ועד ההורים של בית-הספר. – ועד ההורים המרכזי יבחר מתוכו את נציגות ההורים המוסדית (חמישה עד תשעה חברים) בדרך דמוקרטית של הצעת מועמדים, הצבעה ורישום בפרוטוקול. בועד ההורים המוסדי ינתן ייצוג הולם לכל שכבה בבית-הספר.
נהלי משרד החינוך קובעים כי "יש לשתף את נציגות ההורים בדיוני המועצה הפדגוגית של בית הספר, להוציא נושאים הקשורים בצנעת הפרט ובזכויותיו".
ההגבלות על נציגויות ההורים:
ü חברי ועד לא יכהנו יותר משלוש תקופות רצופות. יו"ר הנציגות לא יכהן יותר משתי תקופות רצופות אלא אם כן ייבחר לתקופה שלישית ברוב מיוחס (יותר מ- 66% חברי נציגות) ואם לא תהיה התנגדות לכך מצד המנהל.
ü לא רשאים להיבחר לנציגות הורים בית-ספרית: מי שילדיהם אינם לומדים בבית-הספר, עובדי הרשות המקומית ובני-זוגם, נבחרי הרשות ובני זוגם, עובדי הוראה ועובדים בבית-הספר, עובדי משרד החינוך בתפקידי ניהול ופיקוח. מקרים חריגים יובאו לאישור מנהל המחוז.
ü לא ניתן לחייב הורים לבחור נציגות
ü משך כהונת נציגות הורים הוא עד בחירת נציגות חדשה בראשית שנת הלימודים הבאה.
ü פעילות הנעשית על-ידי הורים בבית-הספר, הכוללת כניסה לכיתות, פעולות הוראה והסברה וכן חלוקת חומר כתוב לתלמידים, היא באחריות המנהל, ולכן היא חייבת לקבל את הסכמתו ואישורו מראש, או להיבחר לנציגות (כיתתית ו/או בית-ספרית). אם לא יהיו מועמדים לתפקיד, לא תכהן נציגות הורים בבית-ספר באותה שנה.
ב. צורות נוספות להתארגנויות הורים
1.
2. התארגנויות ארציות של הוריםמכנים ואינטרסים משותפים לקדם ולשפר את מצב ילדיהם במערכת החינוך; כך הוקמה העמותה הארצית של התאחדות ההורים הערביים בישראל, עמותה נוספת מייצגת את ההורים שעלו מברית-המועצות לשעבר, עמותת "יחד" של הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, עמותת "יתד", המייצגת הורים לילדים בעלי תסמונת דאון וכיו"ב.
אין בישראל שום הגבלה חוקית על פעולה מאורגנת של הורים. קבוצת הורים הרוצה לפעול אינה חייבת לייצג ציבור כלשהו, מלבד את עצמה. זכותם של הורים להתארגן ולפעול בכל צורה שהיא.
אולם, כמו בכל גוף אזרחי, הורים הרוצים להתארגן צריכים לפעול באופן דמוקרטי וייצוגי. אם לדוגמא, מדובר ביוזמה להקים ארגון של הורי היישוב או השכונה, אזי כל ההורים צריכים להיות מיוצגים, וכולם צריכים להיות זכאים להשתתף בכל פעילות ובכל החלטה.
אם תקום קבוצה של הורים ותנסה לפעול בתוך בית הספר, או בתוך יישוב או שכונה, בלא לשתף את כלל ההורים, ובלא לדאוג להיבחר באופן דמוקרטי, היא עלולה בכל עת להיתקל בהתנגדות של חלק מן ההורים, ובטענה מוצדקת, שהיא אינה מייצגת את הכלל. כיוון שכך, גם לא תוכל לפעול לקידום המטרות שלה, תהיינה טובות ככל שתהיינה.
הורים כדאי שתדעו:
3. דפוסים שונים של מעורבות הורים מובחנים זה מזה בפעילות ובתהליכים המאפיינים אותם, כמו גם בתוצאותיהם. כך למשל, הורים המסייעים לילדיהם להתמודד עם מטלות הלימודים, תורמים בעליל לשיפור הישגיהם הלימודיים. לעומת זאת, מעורבות מצומצמת של הורים בתהליכי קבלת החלטות בוועדות בית-הספר, איננה גורמת לשינוי ושיפור מהיר בהישגי התלמידים.
הורים היודעים מה ילדיהם לומדים יוכלו לסייע להם בהכנת שיעורי-בית ולשוחח עמם על התכנים הנלמדים, ובדרך זו - להגביר את המוטיבציה של הילדים ולסייע בקידום הישגיהם.
התנדבות הורים לסייע בפעילויות שונות בבית-הספר, תורמת לשיפור מערך היחסים ודפוסי התקשורת בינם לבין המורים, ועשויה להגביר את נכונות המורים לשיתוף הורים בתחומים נוספים. ואולם, מעורבות המצטמצמת לפעילויות התנדבותית של הורים ספורים בלבד, אין בה כדי לסייע לציבור ההורים כולו לדעת כיצד לעזור לילדיהם בבית.
הורות זה מקצוע. הורים, המעונינים לפעול חייבים ללמוד - כיצד פועלת מערכת החינוך, להתעמק בסוגיות חינוכיות, להכיר את חובותיהם וזכויותיהם ולרכוש כלים באמצעותם ניתן להיות מעורבים באופן היעיל ביותר לקידום איכות החינוך של ילדיהם.
קבוצות הורים המעונינות להיות מעורבות בחינוך ילדיהם, מוזמנות לעבור את ההשתלמות של ארגון הל"ה בנושא: "מעורבות הורים בחינוך ילדיהם".
ביה"ס צריך להציע מגוון רחב של אפשרויות מעורבות, כדי לאפשר לכל המעונין לתרום ולהירתם בהתאם ליכולתו ולרמת נכונותו. בחירת הפעילויות למעורבות ההורים תהיה טובה יותר, אם מורים ומחנכים יכירו את דפוסי המעורבות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ויציבו מטרות ברורות למעורבות הורים בעבודה החינוכית.
בית-ספר המשקף את הצרכים, את תחומי ההתעניינות ואת המאפיינים החברתיים והתרבותיים הייחודיים של הקהילה הקרובה, מקנה חינוך טוב יותר לתלמידיו הן מבחינה אקדמית והן מבחינה חברתית.
הגישה של בית הספר לגבי רמת מעורבות ההורים תלויה רבות בדרך ההתייחסות והנכונות של ההורים. הורים המעונינים להשפיע חייבים להתארגן ולפעול.
הורים יכולים להיות שותפים בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות בית-ספרית. פעילות
זו מתרחשת במסגרות פורמליות - בוועדות מיוחדות הכוללות הורים, אנשי צוות בית-הספר ו/או קובעי מדיניות אחרים.
מה הורים יכולים לעשות?
הורים צריכים קודם כל להתארגן!!! ככל שההתארגנות תהייה על בסיס דמוקרטי ותייצג מספר רב של הורים
– כך סיכוייה לקדם את מטרותיה גבוהים יותר.
ארגון הל"ה ממליץ להורים להציב להם כיעד ולשאוף למודל, המייצג את הדרגה הגבוהה ביותר של מעורבות הורים -
הטענה הנפוצה ביותר של סגל ביה"ס, הדוחה וממדר מעורבות הורים, הינה בשם הפרופסייה; מה להורים, שאינם אנשי חינוך, ולחינוך? מה הם מבינים בשיטות ובתכני לימוד? מה הם מבינים בסוגיות חינוכיות? שיתנו למקצוענים לעשות את העבודה …
תשובותינו לטענות מן הסוג הזה:
המפתחות לעתיד טוב יותר. אחד המפתחות העיקריים הינו רכישת השכלה. בהל"ה מאמינים שלהורים תפקיד מרכזי וחשוב בהישגי ילדיהם! הם אלו שטובת הילדים בראש מעייניהם והם יהיו אלו, שידאגו לקידום האינטרסים של הילדים לרכוש השכלה גבוהה ולטפס בסולם החברתי.
תפקידם של ההורים להיות עם היד על הדופק! לוודא שהילדים מקבלים את מה
שמערכת החינוך אמורה להעניק להם על פי החוק והתקנות, לוודא שהתלמידים לומדים על פי תוכניות הלימודים של משרד החינוך, לוודא שצוות ההוראה מקצועי ומוסמך ללמד את החומר, לוודא שהמסלולים הלימודיים בהם נמצאים הילדים, אכן מובילים לתעודת בגרות המוכרת על ידי משרד החינוך ותהווה כרטיס כניסה לאוניברסיטה.
חוקרי חינוך עמדו זה מכבר על מרכיבי המעשה החינוכי; ילדים
– הורים – מורים. כך גם החוק, ובעיקר נהלי משרד החינוך, המעניקים להורים זכויות לא מעטות למעורבות בחינוך ילדיהם. הורים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ולאופנים בהם הם יכולים לממשם.
ההורה כשותף בקביעת מדיניות בית-הספר בפרט ומערכת החינוך בכלל ובעיצוב אופיים החינוכי-חברתי . - הורים מתארגנים על בסיס בעיות והתמודדויות בעלות
***
ועד הורים יישובי – מורכב מנציגות הורים של מוסדות החינוך בישוב – גני ילדים, בתי-ספר יסודיים, חטיבות-ביניים ותיכוניים ומוסדות החינוך המיוחד. עפ"י תקנון הבחירות של ארגון ההורים הארצי (מאי 2000); לקראת הבחירות במישור המקומי תוקם ועדת בחירות שמספר חבריה בין 3 – 7 והרכבה יהיה יחסית לחלוקת המגזרים בישוב. ועדת הבחירות תקבע את מספר הנציגים שישלח כל מוסד חינוכי.
האחריות החוקית והמוסרית על חינוך הילדים היא של ההורים !!!