ENGLISH
 

  תוכניות החובה וספרי הלימוד בבתי-הספר

דף מידע

 

תוכנית הלימודים המחייבת

לימוד מקצועות היסוד בבית-הספר מתנהלים על-פי תוכניות של משרד החינוך. בכל מקצוע ומקצוע, המורות צריכות ללמד לפי התוכנית המאושרת על-ידי משרד החינוך. תוכנית לימודים זו היא הבסיס לדרישות שמציב בית-הספר בפני התלמידים בכל שלב ושלב, החל מהמעבר מכיתה א' לכיתה ב' וכלה בשאלות של בחינות-הבגרות ובדרישות הקבלה לאוניברסיטאות. בית-ספר, המעוניין לקדם את תלמידיו, חייב להקפיד וללמד לפי תוכנית הלימודים הרשמית. תוכנית הלימודים איננה הנחייה כללית בלבד; זוהי תוכנית מחייבת, ובית-ספר שאינו עומד בה – אינו זכאי לתקצוב מלא ממשרד חינוך. האחריות על מילוי התוכנית מוטלת על מנהל בית-הספר.

נהלי משרד החינוך מנחים את מנהלי בית-הספר לפעול מתחילת השליש האחרון של שנת הלימודים כדי להכין את ביצוען של תוכניות הלימודים, המחייבות את בית-הספר, לקראת שנת הלימודים החדשה.

בזמן הזה, על מנהל בית-הספר לוודא את הדברים הבאים:

1.    שתוכניות הלימודים המחייבות ידועות לכל המורים המלמדים בבית-הספר.

2.    אם לביצוען של תוכניות לימודים נדרשות  השתלמויות למורים מסויימים.

3.    שהישגי התלמידים ורמת הלימודים בכל הכיתות, בשנה החולפת, מאפשרים ביצוע תקין של תוכנית הלימודים בשנה הבאה.

 

האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך ממונה על תכנון, כתיבה והפצה של תוכניות הלימוד בכל מקצוע הנלמד בבית-הספר, כדי שכל מנהל וכל מורה יידעו מה עליהם ללמד. האגף מפרסם תוכניות לימוד עבור כל מקצוע לכל כיתה, החל מגן חובה ועד כיתה י"ב. תוכניות אלה מודפסות כחוברות ומצויות בכל בית-ספר. ניתן למצוא את תוכניות הלימוד גם באינטרנט.

 

מה כתוב בתוכניות הלימוד?

כל חוברת מפרטת את מספר השעות שצריך להקדיש למקצוע; הנושאים שיש ללמד; הספרים בהם יש להשתמש; שיטות הלימוד וההישגים המצפים מן התלמידים בתום כל שלב בתוכנית. בחלק מן התוכניות מפורטת גם רמת ההשכלה המינימאלית הנדרשת מן המורה. מורים שאינם עונים לדרישות אלה, אינם רשאים ללמד את המקצוע.

 

כיצד נבדוק אם ילדינו ברמת ההישגים הנדרשת?

ראשית, לא צריך להיבהל אם לא מבינים את תיאור חומר הלימודים עצמו. בכותרת של כל תוכנית לימודים כתוב לאיזה מקצוע, לאלו כיתות ולאיזה סוג בית-ספר היא נועדה.

לפני בדיקת התוכנית עצמה, יש לבדוק אם זוהי התוכנית המעודכנת והמאושרת. ניתן לבדוק זאת באגף לתוכניות לימוד טל. 02-5601078/146/149 ובמרכז מידע של משרד חינוך טל. 1800-25-00-25

 

מומלץ לבדוק את רמת הלימודים במקצועות החשובים: חשבון, אנגלית וכישורי שפה (הבנת הנקרא וכתיבה). במבוא לכל תוכנית לימודים לכיתה מסויימת, מופיעה רשימת הנושאים, שעל הכיתה ללמוד עד סוף השנה. בתוכנית עצמה מפורט כל נושא ונושא, כולל דוגמאות ותרגילים. יש לבדוק אם נושאים אלו נלמדו בכיתה, על-פי המחברות, החוברות והספרים של ילדכם וכמובן – לשאול את פי הילד.

v   שימו לב!  אם מתגלים פערים בין תוכניות הלימוד הנדרשות לבין מה שילדיכם לומדים בפועל בכיתה, מומלץ ליידע את כלל הורי הכיתה, את ועד ההורים המרכזי ולכנס ישיבה משותפת עם הנהלת בית-הספר בדרישה להכין תוכנית חירום לצמצום הפערים.

 

ספרי הלימוד

תקנות חוק חינוך ממלכתי (1956), תקנות חינוך (1978) וחוק הפיקוח אוסרים שימוש בספר לימוד שלא קיבל את אישור משרד החינוך. אישור ספרי הלימוד מופקד בידי גף אישור ספרי לימוד.

 

בעבר היה האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות אמון הן על פיתוח תוכניות לימוד הן על הוצאת ספרי הלימוד. בד בבד חיברו מוציאים לאור פרטיים ספרי לימוד משלהם, ומשרד החינוך אישר אותם כספרי לימוד במערכת החינוך. כיום נתונה היוזמה להוצאת ספרי לימוד בידי שני גורמים –

מוציאים לאור פרטיים ומשרד החינוך, באמצעות מכרז.

התהליך לאישור ספרי הלימוד זהה בשני המקרים, זולת העובדה שלהוצאת ספר בעקבות מכרז נדרש אישור של ועדת המכרזים, שלאחריו נחתם הסכם בין האגף לתוכניות לימודים לבין ההוצאה לאור.

1.   על כל ספר המוגש לאישור משרד החינוך לעמוד בקריטריונים שלהלן:

א.    תוכן הספר מתאים לתוכנית הלימודים התקפה ונכללת בו כל תוכנית החובה וכן לפחות מחצית מחומר הבחירה והרשות הכלולים בנושא;

      ב.   הספר מדויק, מעודכן וערוך בידי בר-סמכא בנושא הלימוד;

      ג.   יש בספר ייצוג נאות ולא סטריאוטיפי של שני המינים;

ד.     אין בספר פגיעה במיעוטים או בקבוצה, בעדה או בתרבות כלשהי;

ה.    אין בספר פרסומת מסחרית, מפלגתית או פוליטית;

ו.        הספר מלווה במדריך נפרד למורה;

ז.      צורת הספר נאה והולמת את דרכי החינוך וההוראה.

2.   הערכת ספרי הלימוד נעשית בשתי חוות דעת נפרדות, כמפורט להלן:

       א.  חוות דעת של מדען או של איש אקדמיה אשר מעריך את הספר מבחינה מדעית;

       ב.  במקרים בהם הספר מיועד לחינוך הדתי או לחינוך הערבי או לחינוך הדרוזי יהיה    

           לפחות אחד מן המעריכים מן המגזר הרלוונטי.

       ג.  חוות דעת של המפקח המרכז הממונה על הוראת המקצוע. הממונה מפקח גם על עריכתו   

            הלשונית של הספר.

3.   התנאים לאישור ספרי לימוד

      להלן התנאים לאישור ספרי לימוד:

א.    התחייבות להימנע מפרסום מהדורה מחודשת או הדפסה חוזרת של ספר הלימוד בתקופת תוקפו של האישור, אלא אם כן היוזם נדרש לכך על-ידי הממונה על הגף לאישור ספרי לימוד;

ב.     הדפסת "לוגו האישור" של הספר על הכריכה הקדמית, על כל פרטיו, כפי שהונפק על-ידי הממונה;

ג.      ציון שם היועץ/העורך המדעי, העורך הלשוני, העורך הדידקטי, העורך המגדיר והמעצב הגראפי בדף הקרדיט של הספר של המדריך למורה.

ד.     ביצוע התיקונים כפי שנדרשו במהלך הבדיקה, בתוכן או בנוסח הספר.

ספרי הלימוד המאושרים מתפרסמים בחוזר מנכ"ל היוצא לאור מדי שנה בחודש אפריל, ובמידת הצורך בחוזרים נוספים היוצאים לאור בחודשים יוני וספטמבר.

תוקף אישורם של ספרי לימוד הוא לתקופת חמש שנים, אלא אם כן תוארך תוכנית הלימודים שהספר מותאם אליה בשנים נוספות;  במקרה זה על המוציא לאור לפנות לגף אישור ספרי לימוד בבקשה לאישור מחדש של הספר. במקרה ההפוך בו תוכנית הלימודים משתנה באמצע התקופה, יפקע האישור תוך שנה מיום פרסום התוכנית החדשה.

מנהל בית ספר, אשר בחר בספר לימוד מתוך רשימת ספרי הלימוד המאושרים בחוזרי מנכ"ל, יהיה מחוייב להוסיף וללמד באותו הספר במהלך 5 השנים שלאחר מכן, אלא אם כן הספר יצא מרשימת הספרים המאושרים, או אם קיימות נסיבות חריגות ומיוחדת המצדיקות את הוצאת הספר מתוכנית הלימודים. זאת בהסכמת המפקח הכולל ולאחר קבלת אישור רשמי ממנהל הגף לאישור ספרי לימוד.

4.  ספרי לימוד מאושרים נוספים שאינם נזקקים לאישור

    א. תנ"ך (בתוספת הפירושים המסורתיים המקובלים או בלעדיהם), סידורי תפילה, ש"ס וכיו"ב;

    ב. קוראן;

    ג. הברית החדשה;

    ד. ספרי לימוד שחוברו בידי מורים או צוותי מורים בעבור בית-ספרם בלבד, על-פי תוכנית רשות או

       תוכנית ייחודית, ובתנאי שאושרו על-ידי המועצה הפדגוגית של בית-ספרם.

5.  איסור הכתיבה בתוך ספר

     א. אסור בהחלט לכתוב בתוך ספר לימוד. לפיכך אין לכלול בספר לימוד משימות המחייבות כתיבה

        בו. איסור זה אינו חל על: 1. ספרי לימוד המיועדים לכיתות א' או ב';

                                          2. ספרי לימוד המיועדים לחינוך המיוחד;

                                          3. ספרי לימוד המיועדים לתלמידים שהם עולים חדשים;

                                          4. ספרי לימוד ללימוד שפה זרה ומתמטיקה בכיתות א' – ד'.

    ב. החל מתאריך 1.4.05 אין אישור להפקת חוברות עבודה חדשות. תוקף חוברות העבודה הישנות              

        יפוג 5 שנים מהתאריך בו הן אושרו, ואין להפיקן לאחר תאריך זה.

 

6. שימוש בספרי לימוד שחוברו בידי מפקחים פעילים

על-פי הוראות משרד החינוך, נושא משרה בעל נגישות לתוכנית לימודים אינו  רשאי לחבר ולהציע     

ספר לימוד פרי עטו, אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מיו"ר המזכירות הפדגוגית וממנכ"ל משרד החינוך. על נושא משרה המבקש לכתוב ספר לימוד להגיש בקשה מנומקת שבה יסביר מדוע הוא מבקש לכתוב את הספר ויציין אם יש בספר המוצע צורך מיוחד או חידושים בעלי חשיבות המצדיקים את כתיבתו.

 

* המידע לעיל על ספרי הלימוד מתוך:

 1. "הוראות לאישור ספרי לימוד" - חוזר מנכ"ל סו/3(א), 1 נובמבר 2005

 2.  רוני בר-נתן, פברואר 2004, "מסמך רקע בנושא: ספרי לימוד בבתי-ספר",

      הכנסת – מרכז מחקר ומידע.

 

מה קורה בפועל ?

בימי השרה לבנת הפקת תוכניות הלימוד הושארה בידי משרד החינוך ואילו הפקת חומרי הלימוד – ספרים, חוברות ועזרים – הופרטה רובה ככולה בלי שמשרד החינוך הקים מנגנונים טובים לבקרת איכותם. הפיקוח על התכנים בשוק ספרי הלימוד נעשה על-ידי הגף לאישור ספרי לימוד. בגף 7 עובדים: כל אחד עובד יום בשבוע והשאר פרילנסרים. הפיקוח על מחירי הספרים בידי משרד התמ"ת.

למרות האיסור על שימוש בספרים שלא קיבלו את אישור משרד החינוך, בפועל לא אוכפים את התקנות. כך למשל, לפי הערכות האגף כ-60% מספרי הלימוד בחטיבה העליונה אינם מאושרים.

לפי הוראות הקבע של משרד החינוך, אין לחייב מורה ללמד מספר לימוד מסוים. את בחירת ספרי הלימוד עושה בית הספר, ואסור למפקח לומר לבית הספר לפי אלו ספרים עליו ללמד. בית הספר נחשף לשיטות שיווק של מו"לים שונים, המקבלים רשות להגיע לחדר המורים ולהציג הצעותיהם. כל מו"ל מתחייב לתת לבית הספר הדרכה בשעות העבודה של המורים כיצד להפעיל את חומרי הלימוד שלו. ישנם גם ניסיונות לפתות בספרים חינם, ממתקים לחג ומתנות לבית הספר.

לכל בית ספר יש אוטונומיה לבחור בעצמו, אבל לאחר שבחר בספר לימוד כלשהו או בתוכנית לימודים עליו ללמד לפיהם במשך 5 שנים, כדי לא להכניס את ההורים להוצאה גדולה. בפועל, בתי הספר משנים את בחירותיהם לעיתים תכופות יותר, בין השאר משום שנוכחו לדעת שבחרו בספרי לימוד לא מתאימים. משרד החינוך אינו מעמיד לרשות המורים חוות דעת על ספרי הלימוד בעיקר בשל החשש שפרסום מדרג כזה יגרום למו"לים להירתע מפיתוח ספרי לימוד.

שוק ספרי הלימוד מגלגל כ-750 מיליון ₪ בשנה. כיום, השוק מציף את עובדי ההוראה בחומרי לימוד אך לעובדי הוראה אין כלים לבדוק אותם.

מו"לים פועלים לפי כללי השוק, מפיקים ספרים רק כאשר יש שוק ודאי, לעיתים ייווצר מחסור בספרים- כאשר יש מיעוט תלמידים (כפי שקרה לגבי 5 יחידות לימודי גאוגרפיה) מו"ל לא ישקיע בפיתוח. לדברי מנכ"ל הוצאת רכס, עמוס בהט: "כשהמשרד פיתח חומרי למידה, הוא ראה עצמו מחוייב לאיכות וליצירת מוצר שאין טוב ממנו, מה שחייב יותר זמן עבודה, תיקוף מדעי וניסוי מדעי... השוק הפרטי לעומת זאת, שואף לקיצור לוח הזמנים ולרמת השקעה הגיונית. בעיקרו של דבר ההחלטה להעביר את המשימה לשוק הפרטי היתה פוליטית".

 

* מתוך הכתבה: "שוק חופשי מדי", אילת פישביין, הד החינוך, אוק' 2008. כרך פ"ג גיליון 1, עמ' 18

 

השאלת ספרי לימוד

חוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000, מאפשר לבתי ספר להשאיל לתלמידים ספרי לימוד באופן מאורגן, הסדר החוסך להורים את הצורך ברכישת ספרי לימוד חדשים. החוק אינו מחייב בתי-ספר להשתתף בפרויקט אלא מאפשר להם לעשות זאת, לפי תנאים שקבע שר החינוך.

 

מאז נחקק החוק נדחה מועד תחילתו פעמים אחדות, ובחוק ההסדרים לשנת 2008 נקבע כי הוא אמור להתחיל לפעול בשנת הלימודים תשע"א (2011/12). למרות דחיית תחילתו של החוק, התוכנית להשאלת ספרי לימוד פועלת כיום בחלק מבתי-הספר, בשיתוף משרד החינוך. המימון לתוכנית מגיע ממקורות מזדמנים בתקציב משרד החינוך.

 

התוכנית להשאלת ספרי לימוד מתנהלת כך:

בית-הספר מקבל ממשרד החינוך תקציב ראשוני לרכישת ספרי לימוד. בכל סוף שנת לימודים התלמידים משאירים בבית-הספר את ספרי הלימוד הישנים שלהם.

התלמידים משלמים אגרה שנתית, ותמורתה מקבלים סל ספרי לימוד לשנת הלימודים החדשה. האגרה בשנת הלימודים הנוכחית (תשס"ט) היא 280 ש"ח לשנה לתלמיד. לשם השוואה, קניית ספרי לימוד חדשים עולה כ-800 ₪ לתלמיד.  התשלום עבור השאלת ספרי לימוד נכלל במסגרת תשלומי ההורים המאושרים על ידי משרד החינוך.

כל בית ספר רשאי להיכלל בתכנית השאלת ספרי הלימוד, בתנאי שלמעלה מ-90% מהורי התלמידים הסכימו להעביר את ספרי הלימוד לידי בית הספר ובית הספר עמד בתנאים שקבע שר החינוך באישור
ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
תכנית השאלת ספרי לימוד תכלול השאלת ספרי לימוד בלבד (ולא ספרי עזר ועיון).

 

מקורות:

* חוק השאלת ספרי לימוד התשס"א- 2000

* חוזר מנכ"ל תשס"ג/3א

* יניב רונן. 11.6.2006. "השאלת ספרי לימוד בבתי ספר. סקירה משווה". הכנסת, מרכז המחקר                      

   והמידע.

 

 
Print    
   
Powered ByMelnicom